אינטואיציית החופש
בספר מדעי החופש הרב משתמש באינטואיציה שלנו לכך שיש לנו רצון חופשי כראיה/שיקול התומך בכך שיש לנו רצון חופשי.
מאידך,הרב מודה שבמקרים מסוימים (כגון הכרעות פשוטות ולא חשובות) אכן אין לנו רצון חופשי ואנו בוחרים על פי הנסיבות.
לכאורה (לפחות עפ תחושתי) גם בהחלטות כאלו,אנו מרגישים שיש לנו רצון חופשי (אע\"פ שבפועל אין לנו)
האם אין בכך הוכחה שאינטואיציה זו היא אשליה,או לפחות ערעור על אמינותה?
בנוסף ללא קשר לשאלה הקודמת,האם הרב מכיר מקור (כגון סקירה של אגדות חזל) לטענת הרמב\"ם שאגדות חזל באו לתאר רעיונות מורכבים / מעשה מרכה ובראשית וכו? (אני מתייחס בעיקר לאגדתות ה\"קשות\",כלומר סיפורים תמוהים על שדים,מלאכים,מעשים הזויים של דמויות בתנך שאין להם מקור וכו\')
כלומר מניין לרמבם שאין אלו אגדות וסיפורי שדים שחכמים האמינו בהם כפשוטם? למיטב זכרוני הוא לא מביא גיבוי רציני לטענתו…
יש לנו תחושה שאין עלינו אילוץ חיצוני, אבל לא שיש כאן הכרעה. וזה באמת נכון.
טענתו מבוססת על סברה. אם אין שדים אז כנראה הכל משל. ראה על כך כמה מאמרים בתחילת כרך א של עין יעקב, ובכללם מאמר של ר' אברהם בן הרמב"ם שדן גם בשיטת אביו.
אבל סוף סוף יש כאן אילוץ חיצוני rp.
אז אם האינטואיציה לא נכונה בזה למה שתהיה בדבר הדומה לו?
ה-RP אינו חיצוני אלא פנימי. טענתי היא שהאינטואיציה כן נכונה גם כאן.
מעבר לזה, גם בפטה מורגנה יש לאדם תחושה שהוא רואה, ועדיין הוא אינו מוותר על האמון בעיניו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer