איסור זנות

שלום עליך 
מקווה ששלומך טוב ואינך ניזוק מהפרעות.
*תודה על הפוסט על מירון.
 
כתבת יותר מפעם, נדמה לי, על המיסוד של התרת איסור לאור דברי העקידה המפורסמים לגבי זנות.
אז בטח יעניינו אותך (סביר שאתה מכיר) אי אלו מקורות שהביא ביביע אומר –
 
שו"ת יביע אומר חלק א – אורח חיים סימן ל
ומצאתי בחפישה בס' ארחות חיים בהגהות מהרש"ם (סי' תקנא סק"ל), שנשאל בנידון שבוע ט"ב שאין שוחטים במקולין, וע"י היריד, אם יעכבו מלמכור בשר כשר בפרהסיא, יהיו אנשים שיקנו בשר טריפה מחנויות הגויים. והאריך בזה, והביא שם דברי העקידה (שער כ) שנשאל, במקומות דשכיחי פרוצים בעריות, ורצו בית דין להושיב זונות פנויות, כדי שלא יכשלו באשת איש, והשיב, כי כל חטא גדול שנעשה שלא ברשות ב"ד, כל ישראל נקיים, אבל חטא קטן הנעשה ברשות ב"ד, הוא חטאת כל הקהל. וזה היה עון סדום ופילגש בגבעה. וסיים (העקידה) כי מי שלא יקבל זה בדעתו, אין לו חלק ונחלה בתורת ה'. ע"ש. [וכן הובאו דברי העקדה הנ"ל בשו"ת מהרש"ם ח"ז (ס"ס קד). ובשו"ת דרכי שלום (סי' נ אות י). ובשו"ת משיב דבר (חיו"ד סי' מג). ובשו"ת באר חיים מרדכי ח"א (חיו"ד סי' מ), וח"ב (חיו"ד סי' כא), וח"ג (חאה"ע סי' מט). ע"ש]. ומה גם כי פושעים אלו אוכלים הבשר בלא מליחה, ובתערובות בשר בחלב וכו'. ולכן אין מהנכון לבטל מנהג קבוע בשבילם. עכת"ד מהרש"ם. ויש להוסיף דוגמא, בדבר המצוי ג"כ בדורות העלובים הללו, שנוהגים לטייל בחורים ובחורות ביחד, ופריצי אהדדי, ובפרט בריקודים בשמחות שנעשה הדבר כהיתר בעוה"ר, וביחוד כשהם משודכים, וכבר צווחו ככרוכיא הגאון רבינו יהונתן בס' יערות דבש, ובשו"ת מעיל צדקה (סי' יט). ע"ש. ובשו"ת זכרון יוסף שטיינהרט (חאו"ח סי' יז) האריך בזה, והביא סמך ממ"ש (בירמיה לא יב) אז תשמח בתולה במחול, ובחורים וזקנים יחדיו, ולא בתולות ובחורים יחדיו. ע"ש. וכ"ה בס' חסידים (סי' קסח). ע"ש. וע"ע בדרושי הצל"ח (דרוש כט). ובשו"ת יהודה יעלה אסאד (חאו"ח סי' צא). וכן בשד"ח (מע' חתן וכלה אות יב). וכדבר איש האלהים רתת לחומר האיסור, שהם בתולות נדות, והוי אביזרא דג"ע יהרג ואל יעבור. ע"ש. ולא עלה על דעת מאן דהוא, להתיר לבתולות בזה"ז לטבול במקוה טהרה, כדי שלא יכשלו בעון נדה החמורה, וידונו בפנויה גרידא. וידועה תשו' הריב"ש (סי' תכה), הובאה בב"י יו"ד (ס"ס קפג), שגדרו גדר בזה לבל יטבלו הבתולות, כדי שלא יבואו לידי תקלה בהם, שאיסור פנויה קל בעיני ההמון. ע"ש. אשר ע"כ נראה שלא חששו חז"ל לתקנת הפושעים, כי אם להציל את החרדים לדבר ה' מרשת היצה"ר, וכמ"ש כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. 
 (טז) וכן בקדש חזיתיה להשד"ח בפאת השדה (מע' בין המצרים, סי' א אות ח), שהביא דברי הרב שאלת שלום ח"ב (סי' צו), שנשאל ג"כ בנידון בשר בשבוע ט"ב, והעלה ג"כ שאין להתיר כלל. וכ' השד"ח שכ"כ הגאון משאוול מהרי"ז שטרן ז"ל. ותשו' הגאון משאוול היא לו נדפסה בשו"ת זכר יהוסף (סי' קצט). ע"ש. וכ"פ הגאון מסאטמאר בשו"ת זכרון יהודה (סי' קעח), לגבי שבוע ט"ב. ע"ש. (וראיתי בשו"ת זכר יהוסף שכ"כ גם לנ"ד. וכ"כ בשד"ח (מע' יו"ט). ובדברי חכמים (סי' קל). ע"ש. וכן פסק בשו"ת הרב"ז (ס"ס קטו). ע"ש). והנה שמעתי כי בדור האחרון הקילו לשחוט בהמות בשבוע שחל בו ט' באב באלכסנדריא, ולמכור בשר בפרהסיא מטעם הנ"ל, ונראה שאין זה ברצון חכמים. וכמ"ש כה"ג בשו"ת שאילת שלום ח"ב (סי' צו), שחלילה לפרוץ גדר הראשונים, כי יפרצו העם לרוב, ואשר יגידו כי כן המנהג ביאס, בודאי שלא ברצון חכמים עבוד. וכו'. ע"ש. וכ"ש בזמנינו זה שנמצאים בכל האיטליזים מקררים חשמליים, ובשר שנשחט מעיו"ט הוא טרי כיום הלקחו, לא כהתה עינו ולא נס ליחה. והללו בעלי מארה אשר פערו פיהם לבלי חק, לאיים בקניית בשר טרפה, בעלילה הם באים, ויהיו מעלילים ומלעיבים במלאכי האלהים, ואל נא נשית לב אליהם. וכ"ש כי מנהג מצרים להקל באכילת עופות בשבוע ט"ב, וכמ"ש בנהר מצרים (דל"ו ע"א). וא"כ הרי אף מומר לתיאבון לא שביק היתרא ואכיל איסורא (חולין ד). וכמו כן ביו"ט. [שוב ראיתי בשו"ת הרי בשמים ח"א (סי' נח) שהעלה להתיר לשחוט בבית המטבחים בשר בהמה מר"ח אב ועד התענית, במקום שיש חשש שיבאו לידי אכילת נבלות וטרפות. ע"ש. ומ"מ בנד"ד שהוא רק ליום אחד, וגם יש מקררים חשמליים, גם הרב ז"ל יודה שיש לאסור. וכנ"ל]. 
 (יז) ופשוט הדבר, שאין זה ענין למה שנחלקו הפוסקים, אם מנדין לעוברי עבירה אם יש לחוש שע"י כן יצאו לתרבות רעה. ע' להרמ"א ביו"ד (ר"ס שלד). ובט"ז. וע' בפ"ת שם. דהתם אנו עושים פעולה בקום ועשה לנדות העבריין, (ואפ"ה דעת רוב האחרונים כהרמ"א לנדותו). אבל כאן אין אנו עושים פעולה, אבל יושבים בשוא"ת, שלא לשחוט בימים אלו, משום שיש לחוש לתקלה של אנשים תמימים ג"כ, ופרצה קוראת לגנב. וכ"ש דהוי תקלה דרבים. וע' תוס' שבת (ד). וע' שו"ת תעלומות לב ח"ג (סי' כט), ולפי המבואר יש לחלק בין הנושאים. וע"ע בזה להגאון מהר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת ח"א (סי' רל) בד"ה ומ"ש. וע' בשו"ת מהר"ם בריסק ח"ב (ס"ס צו), בשם שו"ת הרי בשמים (סי' לח), שכ', שאם נתיר לאשה לטבול ביום, (מחמת איומיה שאם לא נרשה לה תדור עם בעלה באיסור בלא טבילה), יש לחוש שתרבה המכשלה, כי ילמדו ממנה נשים אחרות. וכו'. ע"ש. וע"ע בשו"ת משיב דבר (חיו"ד סימן מג מד). ובשו"ת אור לי (סימן קלג). ובשו"ת בית שערים (חיו"ד סי' תכה). ובשו"ת באר חיים מרדכי (ח"א חיו"ד סי' מ, וח"ב סי' כא, וח"ג ס"ס מט). ע"ש. ובמקום אחר כתבנו עוד מזה. ואכמ"ל. 
 (יח) גם אסור נלוה בנ"ד, כי הבהמות של גויים, ולדעת כמה פוסקים, אסור לשחוט בהמת גוי, על סמך שיקנום אחר שחיטה לצורך ישראל כשימצאו כשרות. וכמ"ש בשו"ת שב יעקב. והובא בתשו' אבני מילואים (סי' ב ג). וכן העלה להלכה, שאסור לשחוט לכתחלה בהמת גוי, אע"פ שזוכה בה ישראל אח"כ, אא"כ יש הכרח בזה. ודלא כהנודע ביהודה קמא (חאו"ח סי' כט) שמיקל בזה. ע"כ. וע"ע בשו"ת זכר יהוסף (סי' קצט), שהביא בשם שו"ת גור אריה יהודה, שכ' ג"כ לחזק דברי השב יעקב בזה. ע"ש. אולם נראה שהעיקר לדינא כדעת הנודע ביהודה המיקל בזה, שכן מוכח בשו"ת הרשב"א (סי' תרפא) הנ"ל. וכבר עמד בזה בשו"ת די השב (סי' יד) ע"ד השב יעקב שהוא היפך מתשו' הרשב"א. ע"ש. וכן העירו בזה בשו"ת אמרי בינה (דיני יו"ט סי' ה). ובשו"ת מהר"ם שיק (סי' רעג). וכ"כ בשו"ת חיים של שלום ח"ב (סי' עד) שהעיקר בזה כהנוב"י. ע"ש. וע"ע בשו"ת שערי דעה (סי' יד), ובשו"ת משיבת נפש (סי' יט), ובשד"ח (מע' יו"ט), ובדברי חכמים (סי' קל), ובדעת תורה א"ח (סי' תצח סי"א), מ"ש עוד בזה. ע"ש. ברם אסתגר בקמייתא, שאין מקום להחזיק מנהג כזה שנמשכים ממנו כמה איסורים גמורים. ותהלות לאל יתברך אשר עזרנו ונתגברנו על כל המכשולות, ונמשך המנהג עתה שאין שוחטים ביו"ט רק עופות. וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו. ויאיר עינינו בתוה"ק אמן. המצפה לישועת ה' בקרוב עובדיה יוסף ס"ט.