אכילת דבש וקראות
שלום הרב מיכאל,
בעקבות הקריאה בפרשת השבוע על איסור אכילת שרצים וכדו' נזכרתי בשאלה ששאל אותי חייל קראי בצבא, הוא ציטט את הפסוק בפרשתינו האוסר אכילת שרץ בעל ארבע רגלים:
"וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם" (ויקרא יא, כג),
וטען שלפי זה מותר לכאורה לאכול דבורה מפני שיש לה שש רגלים ולא ארבע.
לטענתו זה מסביר את השאלה הידועה מדוע מותר לאכול דבש..
(להלן קישור מויקיפדיה שאכן יש לדבורה שש רגלים:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A9 )
עיינתי בחז"ל ובמפרשים, והשאלה שלו רק התחזקה, כי ראיתי שאכן דעת רבי בספרי על פסוק זה היא, שניתן לדייק מהכפילות של הפסוקים בפרשה, שאכן "אם יש לו חמש הרי זה טהור" (דווקא חמש ולא שש?!)
אכן פשוט לי שאם יש מסורת על איסור אכילתה במשך כל הדורות, ובכל הגלויות לא נפלה על כך שום מחלוקת (כמדומני) אז היא אכן אסורה, השאלה היא רק איך זה מסתדר עם פשט הפסוק, ומה נשיב בזה לאפיקורוס (ולעצמנו)?
לא סביר שזה סתם פספוס כי לכל החרקים יש שש רגליים. ראה כאן:
http://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/bisde_hemed/vayikra11-sfekot.htm
שרץ העוף
בשרץ העוף ניתנו סימני טהרה וגם הובאו ארבעה שמות של טהורים: ארבה, סלעם, חרגול וחגב. אשר לשמות האלה, יש אומרים כי הם מורים על מינים שונים, ויש אומרים כי הם מציינים ארבעה שלבים בהתפתחותו של הארבה, וקשה ההכרעה.
דברי הכתוב "כל שרץ העוף אשר לו ארבע רגליים" תמוהים הם, לכאורה. בידוע כי לחרקים שש רגליים ובשל כך תקרא מחלקה זו גם בשם "ששרגליים" (Hexapoda). חכמים ניסו ליישב את הסתירה בדרכים שונות ודחוקות, אכן לענ"ד נתכוונה התורה לרגלי הליכה בלבד ולא כללה את הזוג השלישי המשמש בחרקים לעתים קרובות לתפקידים מיוחדים: לחפירה, לנתירה, לשחייה במים וכד'. חיזוק להשערה זו ישמש האמור בפסוק כ"א "אשר לא (קרי: לו) כרעיים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ" – רגליים (רגלי הליכה) לחוד וכרעיים (רגלי נתירה) לחוד. "ממעל לרגליו", פירושו, לדעתי, מתנשאות, גבוהות משני זוגות הרגליים האחרות, שהן רגלי ההליכה כנ"ל.
זה אמנם שאלה מפעם, אבל היא קושיה חזקה ויש עליה תשובה מצוינת, אז לטובת מי שיגיע לפה:
בהמשך הפסוקים נאמר "אשר לו ארבע רגליים *עד כל מרבה רגליים*" וכל הקושיה נפלה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer