אלוהים כמקור למוסר

סתם שאלה אחרת שעלתה בראשי.. הרב קרא את הגן האנוכיי? יש לו דעה על הממים של דוקינס?

קראתי מזמן. מה הבעיה עם הממים? נשמע סביר.

העליתי את נושא הממים משום ששמעתי על מודל ממטי שמסביר את התפתחות חוקי המוסר. זה הולך בערך ככה: בני אדם מוסריים במידה מסויימת מטבעם (כי הם חיים בחבורות וכו'), אבל לא הייתה להם הצדקה אמיתית למוסר שלהם מעבר לתחושת בטן, ולכן ברגע שהופיע המם שמסביר את המוסר בתור משהו שניתן לנו מלמעלה הוא נהיה פופולארי כ"כ. עזוב את זה שאין לזה ראיות וכו', מודל כזה נשמע לך סביר?

ובנוגע לשאלה עצמה לעיל, לא מצאתי את הקטע הרלוונטי (קשה לי להסתכל יותר מדי זמן על מסכים :() אתה יכול אולי למקד אותי או להעתיק אותו לכאן? תודה רבה!

ומאיפה הופיע הצורך בהצדקות? זה מסוג ההסברים שלא ניתנים להפרכה, כי תמיד זה יוצא נכון. אם זה הופיע אז כנראה היה צריך להופיע. כפי שהסברתי בספר, זה לא אומר שאין הסבר זה נכון.

הקטע הרלוונטי הוא החלק השלישי. בעצם כולו מוקדש לזה.

אוקיי, עוד שאלה לא קשורה, וסליחה שחפרתי. אתה מדבר בספר על גורם סיבתי לפעולה לעומת פעולה שנעשית בשביל משהו. הבאת כדוגמה חידק ששוחה לעבר פירור של אוכל. רק לי נראה מובן מאליו שזה גם גורם סיבתי (שגרם לו לזוז) וגם גורם טלאולוגי? אותו דבר בדיוק נראה לי נכון גם בנוגע לבני אדם וכו', אז לא הבנתי למה משתמע מדברייך שזה או זה או זה.

לא הבנתי את השאלה. אם החיידק שוחה אל האוכל אבל מה שגורם לו הוא הנסיבות שבתוכן הוא פועל (כוחות שמופעלים עליו דוחפים אותו לאוכל), זהו מכניזם סיבתי. אבל אם הוא שוחה את האוכל "כי" הוא רוצה להגיע לאוכל זה מכניזם טלאולוגי.