אלו ואלו ד"א חיים

תודה על המשוב,
אך כדי שיהיה מובן לי לגמרי הוסיף:
האם בספר חוקים ( כללי נהיגה למשל..) גם היה עדיף שהדברים יהיו בצורה השקפתית, ושכל אחד יסיק מסקנותיו ויהיה לו על מה להסתמך?
אני בהחלט מבין שצורה שונה של הסכלות יש בה יופי ועומק,
אך שהסכלות שונה הניתנת בכל דבר ועניין- מהווה מעט קושי בהבנה המושלמת.
בברכה.

ספר חוקים בא לוודא התנהגות ולא בא לחנך ולתת השקפת עולם וצורת הסתכלות. המחוקק לא מוסמך לחנך אף אחד. משא"כ התורה שבאה לחנכנו להסתכל נכון.
רק לחדד, אני בכלל לא מדובר על השאלה מה יותר יפה ועמוק. השאלה מה המטרה. ספר חוקים בא לוודא התנהגות וההלכה באה לוודא הסתכלות נכונה. לכן המחוקק לא דורש מהאדם כוונה או אמונה אלא רק ביצוע בפועל. התורה דורשת כוונות ואמונות שמתלוות לעשיית המצווה. מבחינתה לא רק השורה התחתונה חשובה. פוק חזי שבן סורר לא היה ולא עתיד להיות, ובכל זאת לומדים את הפרשה וזהו תלמוד תורה. חזינן שהלימוד אין מטרתו לוודא עשייה נכונה. הוא הדין ללימוד סוגיות שלא נהוגות בזמה"ז, או סוגיות לא ישימות (למשל דיני שומרים או דיני ממונות בכלל, כשהולכים על פי מנהג המדינה והחוק).
כשאתה אומר שהסתכלויות מורכבות ולא חד משמעיות מהוות קושי בהבנה זו שוב טעות. אתה מניח שיש הבנה אחת נכונה ולכן הצגת כמה צדדים מקשה עליה. אבל זה לא נכון. כל הצדדים הם תורה, והבנה נכונה היא הבנת כל הצדדים.

תודה,
שפתיים ישק משיב דברים נכחים.