"אמת" במשנתו של ליבוביץ'

הרב מיכי שלום רב,
 
קראתי באתר שלך את המאמר "שרירות הרצון במשנתו של ליבוביץ'". אני מסכים עם הביקורת שהעברת על שגיא אשר סבר שמושג שרירותיות אינו מחייב פלורליזם. עם זאת, בהמשך המאמר אתה מנסה לטעון כי ליבוביץ' האמין כי משנתו הפילסופית והדתית נכונה על אף שהנחות היסוד הם "שרירותיות". אני מסכים איתך שגישה כזו אפשרית, אך מקריאה מדוקדקת בכתביו של ליבוביץ' נראה שזאת לא הייתה גישתו. כך למשל הוא כותב במכתב שהתפרסם בספרו "רציתי לשאול אותך" – 
"התנהגותו של אדם מתחייבת מהכרעותיו הערכיות, והללו אינן נובעות ממה שהוא יודע אלא ממה שהוא רוצה בו. "אמת" ו"ערך" הם שני עולמות נפרדים". 
 
בציטוט זה נראה כי ליבוביץ לא רק מדבר על שרירות הרצון וחוסר האפשרות לרציונאליזציה של תחום הערכים אלא מוסיף שמדובר בתחום שהוא אינו נכלל בכלל בקטגוריה של אמת ושקר, זאת אומרת שהוא פשוט רצון גרידא (כמו הרצון לאכול גלידה). 
 
הוכחה נוספת לגישה זו נמצאת בספרו "שיחות על אמונה ופילוסופיה עם אבי רביצקי" – 

"ליבוביץ: אני מציג בפניך סיטואציה שהנה האדם צריך להחליט בין שני דברים שיקרים לו מאוד ואז האחד נדחה מפני השני וזה מוכיח שבשביל האדם הזה השני הוא הערך, בזה נגמר הדיון! רביצקי: ובזה הוכח שהראשון לא יקר לו כלל? 
ליבוביץ: עוד הפעם… יקרים לי הרבה דברים. עוגה עם קצפת מתוקה יקרה לי מאוד, אבל ברגע שהדבר הזה ידרוש ממני לרצוח נפש בכדי להשיג את העוגה הזאת, אז מתברר שעוגה עם קצפת איננה ערך בסיטואציה שבה היא מחייבת לרצוח נפש. 
רביצקי: זו התנגשות בין אינטרס של קצפת מתוקה לבין ערך. 
ליבוביץ: אינני יודע – עניין ההבחנה הזו בין אינטרס לערך – אני יש לי אינטרס לשלטון הצדק בעולם. נו, מה תאמר על הדבר הזה? אינטרס הוא ערך. יש לי אינטרס בעצמאות הלאומית המדינית של העם היהודי. [צוחק] "
 
נראה כאן כי הוא רואה בערך סתם רצון שרירותי ולא קשור כלל ל"אמת" בדיוק כמו שהוא רוצה עוגת קצפת…

יש לי עוד כמה ראיות אך נראה שאלו מספיקות. לדעתי, ליבוביץ' אכן היה פוסטמודרניסט וסבר שערכיו אינן הערכים הנכונים אלא הן אך ורק הכרעותיו הסובייקטיוביות.

אשמח להתייחסותך
 
תודה רבה