אקסיומות הלכתיות שמשתנות לאורך הדורות

שו"תקטגוריה: הלכהאקסיומות הלכתיות שמשתנות לאורך הדורות
אבי שאל לפני 2 שנים

שלום הרב, 
כאשר חז"ל תיקנו תקנה מסויימת או פסקו הלכה על סמך נקודת הנחה מדעיות מסוימות והתברר במהלך הדורות שהנקודת הנחה שגויה (על אף שגם המדע שחודש איננו מדויק בהכרח), צריך לשנות את ההלכה בהתאם לכך?
במידה וכן, מי מסוגל היום לקבוע הלכה בהתאם לנתונים החדשים? הרבנות הראשית?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

בהחלט. לא צריך לשנות את ההלכה כי אין את מה לשנות. במצב כזה ההלכה מעיקרא הייתה שגויה. לכן כאן אין את הכלל שצריך מניין להתירו.
באשר לשאלת הסמכות, הסמכות המרכזית נחוצה רק כדי שהקביעה הזאת תחייב את כולנו. אבל גם בלי קביעה של סמכות מרכזית כל אחד שמבין בבירור שיש טעות ינהג בהתאם. רק כדאי לבדוק היטב האם אכן זו טעות ברורה, הן בדיקה מדעית והן תורנית.

אבי הגיב לפני 2 שנים

יש לך דוגמא להלכה מרכזית או משמעותית שבטלה מנסיבות אלו?

אבי הגיב לפני 2 שנים

כמו כן אשמח לדעת אם זה תקף גם לגבי בריאות, אני לא מכיר הלכה כזו אך במידה ונמצאה מצווה, מדאורייתא או מדרבנן, שגורמת לקיצור החיים או מסרטנת חלילה וכדו' (אין לי דוגמאות כרגע), גם היא תהיה בטלה על אף שקיימו אותה כל השנים האלו?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

בהחלט. הריגת כינה בשבת למשל.
לא תקף לגבי בריאות. מה זה קשור? הלכה שעולה בבריאות צריכה להתקיים.

דביר הגיב לפני 2 שנים

1.אין מקום לסבור שההלכה תקפה ושהסיבות שחזל מנו הם רק הסבר בדיעבד? למשל כינה בשבת הריגתה הייתה מותרת לפי המסורת וחזל רק נתנו סיבה לדעתם למה זה מותר?

2.גם בהלכות טריפות, בין השמשות, נידה ועוד יש טעויות מדעיות ולמרות זאת ההלכה כמעט ולא השתנתה. חלק מהטעויות יגרמו לעקירה של מצוות שלמות שהן הבסיס של כל חיים דתיים. האם גם במקרה כזה יש לבטל הלכות? ואם כן איפה עובר הגבול?

3. מה לגבי הלכות שתלו חזל במסורת קדומה והמדע הוכיח שאין מסורת כזאת? למשל מקורות היסטוריים או ארכאולוגיים שהוכיחו חד משמעית שלא הייתה מסורת כזאת באופן שלא ניתן להשתכנע אחרת (לא מדובר על אפשרות סבירה אלא ראיות חד משמעיות שמי ששומע אותן חייב לקבלן).

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

1. מאד לא סביר. זו תזת הטעמים הנסתרים של הגר"א. זה כמו לומר שכל הדרשות הן סומכות. אפולוגטית זה מאד נוח, ודווקא בגלל זה אני חושד באמירות הללו. בדרך כלל אמורים לומר על משהו שהוא הלמ"מ ולא לספר לי סיפורים, ובטח לא סיפורים מבלבלים ומטעים (שעלולים להביא אותי למסקנות מוטעות).
2. זה שההלכה לא השתנתה אינך יכול לדעת. בפועל לא נוהגים אחרת, אבל אולי ההתנהלות הזאת היא שגויה? הטענה היא שרשימת הטריפות היא הלמ"מ. אולי כן ואולי לא, הטוען כן עליו חובת הראיה. ואם הטעויות הללו הן טעויות יש לעקור אותן ביד חזקה ובזרוע נטויה. ואם זה יביא לעקירה של מצוות שלימות – זו אחת ההשלכות החיוביות. אין לי שום עניין בהיצמדות למצוות שגויות. אין גבול. או בעצם: הגבול עובר בדיוק בקו האמת.
3. כאן אני צריך דוגמה.

דביר הגיב לפני 2 שנים

1. בדרשות סומכות שהן דאורייתא לכל הדעות ניתן לסבור כך? כלומר הדרשה היא סוג של אסמכתא וייתכן שיש מסורת קדומה? ומה לגבי הלכות דאורייתא שהסתמכו על מדע שגוי (ולא נלמדה מהמידות)? שם לא ניתן לסבור שחזל רק הביאו סיבה בדיעבד?

2. אם כך הלכות טריפות רבות, הלכות נידה ובין השמשות כבר לא רלוונטיות כי ברור שמבוססות על מדע שגוי. היום ידוע שלזאבים אין ארס בטפרים ולכן אינם מטריפים. גם שאר הלכות כשרות בטלות שהרי אין תולעים הנוצרים מן האדמה. גם הלכות נידה לא רלוונטיות כי חזל טעו באנטומיה ובמקור הדם וידוע שאין הבדל בין דם מכה לדם וסת. למעשה ייתכן שאין בגלל טומאת נידה דאורייתא וזה כמו עיר הנידחת או בן סורר ומורה.
גם בדינים נוספים כמו שחיטה יש טעויות. אם כך יוצא שרוב ההלכה בימינו דרושה שינוי או לא רלוונטית.
מעיון באתר לא ראיתי שהרב קורא לבטל מצוות אלו.

3. למשל זה.
https://www.thetorah.com/article/biblical-purification-was-it-immersion

החוקרת כאן טוענת שבתקופת המקרא לא הייתה טבילה. לא חקרתי את העניין לעומק אבל אם יתברר חד משמעית שלא היו בורות טבילה בתקופת המקרא, זה מבטל את כל הלכות מקוואות של חז"ל ולמעשה את הרוב המוחלט של דיני טומאה וטהרה שהרי הטמאים נשארים בטומאתם כי לא מטהרים נכון.
יש מדרשים על טבילה בזמנים קדומים לפני הופעת המקוואות לפי החוקרת. מה יש לעשות במקרה כזה?
האם לבטל את דברי חז"ל כי התבססו על מסורת שגויה, או לקבל את דברי חז"ל כי יש להם סמכות לשנות.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

1. לא הבנתי מה השאלה. בדרשות סומכות ההלכה אינה מבוססת על דרשה ולכן אינך יכול לדעת עם היא שגויה או לא. כוונתך לשאול מה עושים כשהדרשה מבוססת על טעות? אם זו דרשה סומכת אז אתה צודק. גם אם הדרשה שגויה זה לא מבטל את הדין. אבל אתה צריך ראיות לכך שמדובר בדרשה סומכת כי כמעט כל הדרשות הן יוצרות (כמו"ש כהרמב"ם, הכל "למעט כמו שלושה או ארבעה").
מה התכוונת בהלכות דאורייתא שנסמכות על מדע שגוי? דרשות יוצרות שמבוססות על טעות? מסקנתן בטלה כמובן. זה שהדין מסווג כדין דאורייתא משנה מאומה. הוא מעשה ידי חכמים, ואם הוא נוצר בטעות הוא בטל.
2. אכן, משיתברר שמדובר בטעות מדעית ויתברר שהדין מבוסס עליה, הוא בטל. כתבתי זאת. כל דוגמה לגופה. בחלק מהדוגמאות שהבאת המסקנה שלך ממש לא הכרחית, אבל אין כאן המקום להיכנס לפרטי הדוגמאות (וגם איני בקיא בחלקן).
3. למה זה משנה משהו? אם לא הייתה טבילה זה אומר שהטבילה התחדשה מאוחר יותר. יש הלכות דאורייתא שהתחדשו לאורך הדורות והן מחייבות כמו ההלכות שמסיני. למעשה רוב ההלכות דאורייתא הן תוצרים של דרשות יוצרות או פרשנות ולכן אין מניעה שנוצרו לאורך הדורות. מה הבעיה בזה? לגבי טבילה, זה כמעט מפורש בשבת סד בדרשתו של ר"ע נגד מה שנהגו דורות הראשונים שלא תכחול ולא תפקוס בידי נידותה. ואז בא ר"ע ודרש עד שתבוא במים.

השאר תגובה

Back to top button