בחירה חופשית של היחיד ושל הקולקטיב

שו"תקטגוריה: פילוסופיהבחירה חופשית של היחיד ושל הקולקטיב
אורן שאל לפני 7 שנים

שבוע טוב הרב,
בהלכות תשובה ברמב\"ם כתוב כך:

ו,א  פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי הנביאים שהן נראין כסותרין עיקר זה, ונכשלין בהן רוב האדם; ויעלה על דעתם מהן שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם לעשות טובה או רעה, ושאין ליבו של אדם מסור לו להטותו לכל אשר ירצה.  והריני מבאר עיקר גדול שממנו תדע פירוש כל אותן הפסוקים.

ו,יא  והלוא כתוב בתורה \"ועבדום, ועינו אותם\" (בראשית טו,יג), הרי גזר על המצריים לעשות רע; וכתוב \"וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ\" (דברים לא,טז), הרי גזר על ישראל לעבוד עבודה זרה.  ולמה נפרע מהן:  לפי שלא גזר על איש פלוני הידוע, שיהיה הוא הזונה; אלא כל אחד ואחד מאותן הזונים שעבדו עבודה זרה–אילו לא רצה לעבוד, לא היה עובד.  ולא הודיעו הבורא, אלא מנהגו של עולם.  הא למה זה דומה–לאומר העם הזה, יהיה בהן צדיקים ורשעים.  לא מפני זה יאמר הרשע כבר נגזר עליו שיהיה רשע, מפני שהודיע הקדוש ברוך הוא למשה שיהיה רשעים בישראל, כעניין שנאמר \"כי לא יחדל אביון, מקרב הארץ\" (דברים טו,יא).
ו,יב  וכן המצריים, כל אחד ואחד מאותן המצירים והמריעים לישראל, אילו לא רצה להרע להם, הרשות בידו–שלא גזר על איש ידוע, אלא הודיעו שסוף זרעו להשתעבד בארץ לא להם.  וכבר אמרנו, שאין כוח באדם לידע היאך יידע הקדוש ברוך הוא דברים שעתידין להיות. 

נראה שהרמב\"ם מחלק בין חופשיות הבחירה של היחיד ושל הקולקטיב. כעין חלוקה כזאת אפשר למצוא בחוק המספרים הגדולים, למשל בהטלת קוביה אחת, סכום ההטלה מתפלג באופן שווה על כל 6 האפשרויות, ואילו ככל שמגדילים את מספר הקוביות, כך סכום ההטלות מתפלג יותר סביב N*3.5 כאשר N הוא מספר ההטלות. הבעיה עם תפיסה כזו היא שלכאורה לקולקטיב אין בחירה חופשית, אלא הקב\"ה הגדיר מראש את ההתפלגות של כל יחיד, וממילא נקבע דטרמיניסטית עבור הקולקטיב מה הוא יבחר. למשל אם הקב\"ה טבע באדם יחיד סיכוי של 40% שהוא יהיה צדיק, ו60% שהוא יהיה רשע, אז הקולקטיב יהיה בקרוב טוב 40% צדיק ו60% רשע בלי אפשרות לבחור אחרת. מצד שני, במקום אחר הרמב\"ם כותב כך:

ג,ב  וכן המדינה–אם היו זכייות כל יושביה מרובות על עוונותיהם, הרי זו צדקת; ואם היו עוונותיהם מרובין, הרי זו רשעה.  וכן כל העולם כולו.

כאן נראה שהוא רואה בקולקטיב כיישות עם בחירה חופשית. וגם זכור לי שהוא כתב איפשהו שבראש השנה תחילה היחיד נדון, ולאחר מכן כל עיר, מדינה ובסוף כל העולם. ואם כן, מה שייך לדון יישות קולקטיבית שממילא נגזר עליה מראש להיות צדקת או רשעה לפי ההתפלגות של היחיד?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

מועדים לשמחה.
ראשית, כדבריך כתבתי בכמה מקומות. אכן הרמב"ם מתבסס על חוק המספרים הגדולים והראב"ד לא מקבל זאת (כי הוא מניח שעדיין התוצאה יכולה לצאת שונה מהקביעה האלוקית בסיכוי קטנטן, ואז הקביעה תתבדה).
אבל את הסתירה לדבריו לגבי הדין בראש השנה לא הבנתי. הקב"ה קבע את ההתפלגות לגבי המצרים, אבל מניין הוצאת שהוא קובע התפלגות לגבי כל ציבור בכל מקום וזמן?
טענתי היא שכל יחיד נדון בכמה כובעים: כאדם יחיד, כחבר בקהילה, בעיר, במדינה ובעולם. מעשיו יכולים להיות שונים באספקטים השונים (יש מצבים שבהם עיר עם תושבים נחמדים וטובים מתנהלת בצורה בעייתית מאד, ולהיפך). בסופו של דבר דנים את בני האדם וגורלם, אבל הדיון והגורל עוסקים בכמה אספקטים כאלה באופן בלתי תלוי.

השאר תגובה

Back to top button