בחירה חופשית
הקשבתי לסדרה שלך אודות בחירה חופשית (כעשרים שעות סך הכל). מרשים. אלא מה? על ההתחלה קבלת הנחה איוולת של בעלי דטרמיניזם לפיה בהינתן מצב היפותטי שניתן לשחזר את המערכת בעל בחירה חופשית מסוגל לבחור אחר.
ראה נא, אדם המשנה אופן התנהגותו במצבים דומים נתפס כבלתי יציב, "לא סגור על עצמו" ונלעג, במקרה הטוב ואף נחשד בצבעיות ואופורטוניזם בתנאים מסוימים. מדוע? בעל בחירה, כלומר פעולה תבונית שאינה גחמתי או אקראי או כפויה, מצופה להיות לנהוג באותם אופנים במצבים דומים, קל וחומר, בן בנו של קל וחומר במצב זהה לחלוטין. הא! זה נשמע כהתנהגות כפויה? שיבושם לו מי שזה נשמע לו כך, אבל אדם הגון, בריא ותבוני אמור לפעול בצורה זהה במצב זהה בהעדר נתונים חדשים.
אז במה תבחן חופשיות של הבחירה? זה שאלה אחרת, תכנית במהותה.
ראיתי נא.
יש לך שתי טעויות: 1. אני לא עוסק ביציבותו של האדם ובשאלה האם ראוי לשנות עמדות, אלא בשאלה האם זה אפשרי. 2. בשאלות ערכיות, להבדיל מעובדתיות, הנתונים לא קובעים את ההחלטה. הערכים קובעים אותה, וערכים אפשר לשנות. אדם חוזר בתשובה, בשאלה, מתנצר, הופך ימני, שמאלני וכו'.
ואם אתה שואל איך אפשר לבחון זאת אמפירית, אי אפשר כמובן. וגם זה בלי שום קשר ליציבות.
וודאי בני אדם משנים את דעתם, חוזרים בתשובה/שאלה. אצל יצורים תבוניים זה קורה בהינתן לפחות נתון אחד חדש, לפחות תוספת זמן ההתלבטות. ניסוי מחשבתי שבעלי דטרמיניזם כפו על לברטוניים ואלה נפלו בפַּ֤ח יָקוֹשׁ֙ מדובר על "שיחזור מערכת", כלומר כל הנתונים זהים. אין סיבה שיצור תבוני ישנה את דעתו, אלא אם כן בבחירה חופשית לדידך יש ממד אקראיות.
שקר נוסף שבעלי דטרמיניזם "מחרו" לברטוניים ואלה "קנו" הוא טענה ששתי ההשקפות מסוגלות לתאר התנהגות חיצונית של אדם בהצלחה זהה. שקר. חשיבה דטרמיניסטית היא תגובתית בהגדרה. חשיבה תגובתית לא מסוגלת לצור שום דבר חדש מהותית. מכאן : 1. או שבני אדם לעולם לא יצרו שום חדש מהותית. 2. או שמהותית חדש שבני אדם יצרו הוא יש מאין. דטרמיניזם נוצר כדי לברוח מיש מאין של בחירה חופשית ונפל ליש מאין של יצירתיות.
לקיים שנאמר : "הצלחת הבלוף לא בתחכומו אלא בחוצפתו".
אתה גם מתעלם ממה שאני כותב וגם מעלה טיעונים מופרכים וסתירתיים. זה הזמן להיפרד. אני סיימתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer