בחירה חופשית
מועדים לשמחה.
תמיד הוקשה לי, מדוע השאלה אם יש אלוהים תלויה בבחירה של בני אדם, (כמובן שאף אם היא שאלה פילוסופית מ"מ הדבר נתון לבחירה אצל אלו שיכולים להכיר במציאות ה') יותר היה סביר שתודעה זו היתה נתונה בליבות בני אדם מיום הוולדם ללא שום פקפוק, ולא היה נתון לבחירה אלא קיום המצוות והמוסריות, מה ראה על כל הקב"ה ליתן בחירה על עצם מציאותו.
לכאורה התשובה המתבקשת היא שאם היתה ברורה לנו ידיעת ה', ממילא גם בקיום המצוות לא היתה לנו בחירה דהא בהא תליא, אבל איני שלם עם תשובה זו.
מה דעת רבינו הגדול על כך?
איני יודע מה דעת רבנו הגדול, אבל אם יורשה גם לי להביע את דעתי איני רואה הבדל. למה שתהיה בחירה ביחס למוסר ולא ביחס לאמונה?
אגב, אני חושב שחוסר אמונה לא מעיד בהכרח שאין אמונה בלב. לעתים שאור שבעיסה (יצר, אופנות מחשבתיות וכדו') מעכב.
מדוע בכלל יש בחירה חופשית בדעות?
זה לא נשמע מוזר שאם אלוקים רוצה שיעשו x אז מן הראוי שיאמינו בx? ורק אז הבחירה חופשית תפעל.
אם כך כשאינו יודע על אחת כמה וכמה טובה כפולה עלינו בידיעתו.
לכאורה יש שני סיבות שלא תהיה בחירה על האמונה.
א. למה כן?, כיון שבשביל שכר מספיק בחירה על המצוות הרי מתבקש שלא תהיה בחירה על האמונה, שהרי האמונה אינה עוד מצווה כי אם עיקר שהכל תלוי בו.
ב. כשהבחירה על האמונה אם אדם מפסיד את האמונה הרי הוא מאבד את הכל, אבל אם הבחירה היתה רק על המצוות הרי שהיה מפסיד רק את המצוות שהוא מתקשה בהם ולא את כל מערכת המצוות.
את סוף הדברים לא הבנתי כלפי מה כונתו, האם כונתו לומר שיתכן שבאמת אין בחירה לגבי ההכרה במציאות ה' ואין כאן אלא עיכוב מצד אריא (ואב"א עריא) דרביע עליה?
לא יודע. אבל איני רואה בעיה בבחירה חופשית בדעות בשונה מערכים ומוסר. אגב, בחירה בדעות כוונתך לאי וודאות אני מניח ולא לניגוד לדטרמיניזם
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer