בידו סברא קרא

שו"תבידו סברא קרא
דוד שאל לפני 2 שנים

לגבי הדינים ל מיגו מוחזקות מרא קמא וכו׳ שהרב מכנה אותם סברות משפטיות האם חכמים למדו אותם ממקור מסוים כי הרי זו סברא אבל יש גם סברא לא להגיד כך האם בהכרח חייבים פסוק כדי להכריע כמו הסברא המשפטית ?לכאורה לגבי מוחזקות ומיגו משמע שרק בהוא אמינא סברה הגמרא שלומדים מפסוק (״את בתי נתתי…״ ״מי בעל דברים…״)אך למסקנה הגמרא דוחה ד״סברא למה לי קרא״ 
ולגבי הסברא של בידו האם ההסבר( מה שהבנתי מהרב על פי דברי הראש בגיטין) הוא שמכיוון שבידו לפסוק את הדין איך שהוא רוצה אז הוא מחליט לעצמו האם הדבר מותר או אסור (הוא נהיה הדיין החדש) ?אבל אם הבידו לא מעניק לי נאמנות שאני דובר אמת למה שהבית דין ייתנו לי את האפשרות לפסוק את הדין איך שבא לי הרי סוף סוף אולי לא גירשתי אותה ואז היא עדיין תישאר אסורה לכל העולם ומה אכפת לי שבידך לעשות זאת אם איני מאמין לך שעשית זאת עדיין הרי אני לא יכול להניח לאשה הזו להתחתן עם איש אחר 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

סברות משפטיות מעצם מהותן אינן סברות סטטיסטיות, כלומר הן לא מבוססות על כך שהסיכוי לכך שהתוצאה אמת הוא גבוה יותר. יש שיקולים נוספים שיכולים להוביל לקבלת ראיה או טיעון, גם אם אין לו יתרון סטטיסטי. למשל, המוציא מחברו עליו הראיה לא אומר שמי שהדבר בידו יש סיכוי גבוה יותר שהוא הצודק. אבל יש היגיון משפטי לנהוג כך (לתת יתרון למוחזק). במיגו, היתרון מופיע ברמב"ם פ"ו מהל' טוען ונטען, ובחוברת שלי על מיגו. מיגו כוח טענה ובידו מבוססים על כוח שיש לאדם לחולל את התוצאה בעצמו, וההיגיון המשפטי אומר שאם כך הענין כולו בשליטתו ולכן יש לו נאמנות עליו.
אפשר כמובן להמשיך ולשאול על הסברות הללו עצמן, מניין לנו ולמה הן נכונות. אבל זה עניין שלא יכול להיפתר בצורה כזאת, שהרי השאלות לא ייפסקו עד שתובא סברה סטטיסטית (או לפחות תוצאתית). ההנחה שלי היא שכל אחד  מבין את הסברות הללו אינטואיטיבית, ודי לי בזה. ראה גם בטור 226-228 דוגמאות מעולם המשפט ודיון.

דוד הגיב לפני 2 שנים

אני אכן מבין את האינטואיציה להגיד כך אבל בהחלט הייתי מבין גם את מי שהיה טוען שכל עוד הסברא היא לא סטטיסטית אז זה לא מעניין לכן שאלתי היא מאיפה חכמים למדו שצריך לסמוך על הסברא המשפטית במקום הסברא הסטטיסטית ?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

מסברא

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

על כל סברא כזו צריך לבחון היטב האם ככלל כללי היא באמת מקדמת תוצאתנות. במקרים פרטיים ברור שלא, אבל ככלל בהחלט ייתכן שחלקן כן. כמו מוחזקות וכמו ההבדל הכללי בין קו"ע לשוא"ת. שעולם אחר יהיה יותר גרוע (מעשית ופסיכולוגית), ולכן קבעו (אנשים או אפילו המוסר בעצמו שליט"א) כלל גורף אחר. הרבה מהשאלות שלי כאן באתר מתמפות בליבי למיון של סברות האם הן תוצאתניות או משפטיות וכשהן משפטיות האם בפועל לפי הערכה ככלל כללי הן מקדמות תוצאה רצויה ומוכרת או לא. ואת אלו שלא עמדו במבחן אולי אפשר באמת להשליך האשפתה (כי התפוגגו, או אפילו אם לא התפוגגו תושלכנה כי פוגעות בקידום תוצאות רצויות. להשליך גם כאלו שעומדות במבחן הכללי כאשר במקרה פרטי הן בטלות זה עניין נוסף). כי אוזן מילים תבחן וחך יטעם לאכול.

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

אבל אגיד בזהירות דבר, ובבקשה ימחק את ההודעה הזאת אח"כ, שיש משהו חולני ומבעית בתוצאתנות נקייה אחרי שהיא נתקעת בלב ומכה שורשים. וכל ימיי אני מהפך בזה אחורה וקדמה בלי מנוחה אף שמצד המחשבה אני כן אוחז בצד פלוני מבלי יכולת לנטות. חוצי תוצאתנות וחוץ-תוכי דאונטולוגיה ותוך-תוכי זה לו שנים נטה ללון אצל תוצאתנות. והגמרא (כפי שכתבת בשתי עגלות) מתמחית בדיון ישיר בעקרונות א-תוצאתניים. וכשאני מנסה לרדת לסוף דעת עצמי זאת הנקודה שמושכת אותי במיוחד בגמרא ובר' שמעון עד לדבריך שמישירים מבט בגלוי ובסמוי לעניין הזה ללבנו ולתוחמו ולשוקלו. הביטה ענני ה' אלוקיי האירה עיניי פן אישן המוות.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

למה למחוק? הרהורים מעניינים מאד.

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

טוף

השאר תגובה

Back to top button