בין מרקסיזם לאמונה היהודית
מהסתכלות רופפת בכמה ממאמריך דומני שעיקר הסיבה שאתה תוקף כה נחרצות את המרקסיזם זה משום שטמונה בתוכו תפיסת עולם דוגמטית של בני אור ובני וחושך אשר בסופה ניצבת אוטופיה לצדיקים, אך האמונה הזאת לא רק שזורה ביהדות (ימות המשיח, העולם הבא) אלא גם מבוטאת על ידי המצוות שקיבלנו (לאבד עבודה זרה ומשמשיה, לשרוף עיר הנידחת ולהרוג אנשיה, להחרים שבעה עממין).
ואם כן, איפה אתה רואה את ההבדל.
אולי אתה מקבל את המאפיינים המשותפים של התורה אבל פועל נחרצות נגד ממשיכיה, מפה גוש אמונים ומשם המשטרים המאואיסטים למיניהם? אם כן, אני בהחלט מבין ומקבל את העמדה הזאת. על כל פנים מעניין אותי לשמוע את תשובתך
לא יודע מניין שאבת את התזה הזאת. אני נגד מרקסיזם כי הוא רואה את המציאות דרך דמונים במקום לבחון אותה כשלעצמה. אין לי בעיה כשאורים בני אור כבני אור ובני חושך כבני חושך. יש לי בעיה כשרואים בני אור כבני חושך או להיפך.
אבל מי קובע שאלה בני אור ואלה בני חושך?
באשר לטענתך אני סבור שגם אצלנו יש תפיסה ולפיה האידיאות השולטות בעולם הגדול הן דמוניות בכללותן, מפה מגיע המונח "עבודה זרה", בתורת משה וכתבים של מרקס הרעיון הזה הוא במרכז.
אתה אולי סבור שהמציאות כפי שהמרקסיסטים מבינים אותה היא גדושה לא בעבודה זרה, אבל אלא טמואה בסטרא אחרא, ואם זה המקרה, אני אשמח לשמוע מדוע אתה חושב כך, ואם לא אז בכל מקרה כפי שאמרתי מעניין אותי לשמוע את עמדתך
אני.
כל השאר הוא אוסף ספקולציות חסרות בסיס (דמונים? מה הקשר לע"ז? סיטרא אחרא אצל המרקסיסטים?). אין לי מה לומר על כל זה. מיציתי.
יש גם בעיה במרקסיזם שהוא פשוט מוטעה מבחינה כלכלית.
בהסתכלות חוזרת, אני דווקא נוטה להסכים אתכם, למרות שאת רוב הביקורת שלי כלפי מרקס אני שואב מבאקונין
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer