בסוגיה דמעכשיו ולאחר ל' יום

שלום הרב!
בגמ' קידושין נט ב – ס א הדיון נסוב סביב מציאות שבה כמה אנשים מקדשים אישה אחת. הרשב"א מביא את ההבנה הבאה בדעת ר' יוחנן: 
"אלא מסתברא דלר' יוחנן אפי' א"ל הרי את מקודשת לי מעכשו ולאחר מיתה הרי זו מקודשת אלא שתופסין בה קדושין אחרים לעולם דרווחא שבק לכל מאן דמקדש לה עד לאחר מיתה …והלכך כל ל' יום קונה אף על פי שיש בו שיור ואם בא אחר וקדשה בנתים מקודשת אף לשני לעולם אפ"ה הוו קדושין דקנין כל דהו הוי קנין".
ההבנה הפשוטה שלי הייתה שברגע שיש קידושין אז כתוצר ישיר של הקידושין הללו האישה אינה ברת קידושין לאדם אחר. האם כך נכון להבין, ולפי זה איך ניתן ליישב את דבריו של הרשב"א? (באופן כללי מהראשונים בסוגיה עולה שיש חלות לקידושין של הראשון אולם 'נותר מקום' לעוד קידושין אחרים בתוך הל' יום)