בעניין רצון כפוי
הרב, אנחנו למדנו עכשיו בישיבה את סוגיית רצון כפוי בגיטין ומכר (השיעורים הכתובים שלך היו מאד מועילים אגב..) בכל מקרה, הגענו לסוף השבוע ולא הצלחתי להבין. האם הרב יכול להסביר במילים פשוטות איך יכול להיות שמישהו כופה מישהו שימכור לו את השדה שלו (נניח מכניס לו את הראש למים עד שיאמר רוצה אני) ואנו מתייחסים לרצון שלו ברצינות? ("אגב אונסיה גמר ומקנה") אינטואיטיבית זה נשמע לי מופרך ממש ולא הצלחתי לשכנע את עצמי בשום הסבר טוב… תודה רבה:)
תמיד הלכה זו הייתה קשה לי.
בזכר יצחק מסביר זאת לאור הבחנת הראשונים שבתליוהו ויהיב לא מועיל. הוא מסביר שאם אנסוהו ולא קיבל מעות יש אומדנא שבעת שיתבטל האונס הוא מבטל את התרצותו, ולכן בתליוהו ויהיב זה לא חל. אבל בתליוהו וזבין הוא קיבל מעות, ואין לנו אומדנא ברורה שאחרי שבטל האונס הוא רוצה להחזיר את המקח וגם את המעות, ולכן כאן האומדנא שלנו בדעתו לא חד משמעית ואינה מבטלת את מה שעשה (דברים שבלב לא מבטלים מעשה). וברשב"ם באמת תולה זאת בכך דאיכא תרתי: ייסורים ומתן מעות.
מעבר לזה, במקח לעתים קרובות יש ניסיונות שכנוע עקשניים ולחצים וכו', והקו בין תלויוהו לבין שכנוע אינו חד. ייתכן שבגלל זה מגדירים שכל אימת שהתרצה זו התרצות.
ועדיין לא ניחא לי בכל זה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer