בעקבות הביקורת על הטרילוגיה‎

לר' מיכי שלום,
באחור רב כותב לך בעקבות ביקורתו של הרב יונגסטר ותשובתך אליו. אקדים – לא ראיתי את הרמב"ם בפנים ולא את שכתבת. עדות שמיעה בלבד.
 
יתכן שהרמב"ם סובר אף הוא שלגבי עובדות אין סמכות פורמלית. לפיכך, בעומקא דליבא הוא סובר כר' יוסי שבכל יום האדם נידון מכאן שראש השנה (כר' מאיר ור' יהודה), אינו באמת יום הדין וע"כ אין לצפות לתמותה יוצאת דופן בימים אלו.  סבורני שגם חז"ל חשבו כך אלא שהיה ברור להם שאדם לא יכול לעמוד כל ימיו במתח הנדרש ולפיכך נוח היה להם להגדיר תקופת זמן מצומצמת כר' מאיר ור' יהודה לצורך חשבון נפש. שאם לא כן, ההחלטה לגבי העובדה מתי הקב"ה יושב בדין תמוהה בהחלט ולא ברור (לפחות לי) ע"ס מה ניתן להחליט כך שלא במסגרת "צדיק גוזר…".
 
למרות שהעיקר חסר מהספר נראה לי פתרון הגיוני לדברי הרמב"ם הקשים ביותר לפי הר' יונגסטר
 
באשר לתפילה ובאותו הקשר, לפני שנים נתתי שעור אצלנו בקהילה ובקהילה סמוכה והראתי שהתפילה אינה מועילה. עוד מעט וסקלוני למרות שהבאתי בפניהם גם את התוספות הבא:
 
תוספות מסכת שבת דף יב עמוד ב
רבי יהודה אומר המקום ירחם עליך כו' – ק' לר"ת מה מועלת תפלה לר' מאיר ור' יהודה דקאמר בפ"ק דר"ה (ד' טז. ושם) הכל נידונים בר"ה וגזר דין שלהם נחתם ביוה"כ דברי ר"מ ר' יהודה אומר הכל נידונין בר"ה וגזר דין של כל אחד ואחד נחתם בזמנו בפסח על התבואה ואדם ביום הכפורים ר' יוסי אומר אדם נידון בכל יום ואמר התם אמר רב יוסף כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי כר' יוסי משמע דלר"מ ולר' יהודה לא מהניא צלותא וי"ל דהכא בשבת שבין ר"ה ובין יוה"כ איירי ולפי מאי דמשני התם איבעית אימא כדר' יצחק דאמר ר' יצחק יפה צעקה לאדם בין קודם גז"ד כו' אתי הכא שפיר.
 
מענין מה חשב ר"ת, האם שהתפילה אינה מועילה (פרט לעשרת ימי תשובה) או כהבנתי ברמב"ם (ואז איבדתי את התנא דמסייע שלי).
 
מאחר ואיני בקיא כ"כ בכתביך, (מה גם שאתה מרבה לכתוב,) יתכן והשתמשת כבר בתוספות זה.
בריאות וכל טוב