בעקבות פרשיית ההפריה באסותא

ורגע בלי ההלכה, מה דעתך על כך? מי ראויה להיות האמא? ולפי הלכה מה דעתך?

זה לא קשור לשאלה מי ראויה להיות אלא מי האימא. אם ברור מי האימא הביולוגית אז היא האימא.

׳אמא ביולוגית׳. גם האמא ההריונית היא ׳ביולוגית׳. זה חלק מהביולוגיה של העובר.

השאלה העיקרית בעיניי מבחינה מוסרית היא דווקא כן מי ראויה להיות האמא שלו שכן ההכרעה הזו היא בעלת המשקל הגדול ביותר לגבי מה לעשות בפועל עם התינוק שיוולד. אני נוטה לחשוב שצריך לנסח זאת במושגים של עוול מול עוול ונראה לי שאם ילקח התינוק מהאם היולדת העוול יהיה גדול יותר. לכן "אצביע" בעד השארתו אצלה (זאת אמנם לפני שצללתי לפרטים הקטנים והחשובים).

לא נכון. האימא ההריונית אינה חלק מהביולוגיה של העובר. היא רחם או אינקובטור.

טכנית אתה צודק. טענתי הייתה שהעניין הטכני פה פחות משמעותי. אולי אתה טוען זאת בשם נימוק פורמליסטי, כלומר שקודם נגדיר באופן מופשט מה זו "אמא" ואז נגזור מכך מה ראוי לעשות (כי "אמא" קודמת למי שהיא טכנית איננה כזו). לא חושב שזו הדרך להסתכל על המקרה הזה. כמובן יש לקחת בחשבון איזה השלכות משפטיות עתידיות תהיינה לפסיקה כך או אחרת. אולי אשנה את דעתי אם אשתכנע שתקדים בכיוון שאני מצדד בו יביא נזק רב במקרים אחרים.

מוסרית זו באמת שאלה לא פשוטה. לכאורה מי שעמל הוא האימא ההריונית. אבל הלכתית ומשפפטית נראה לי ברור שהאם הביולוגית צריכה לגדל אותה. גם בדיני הקניין הביצית והזרע הם של ההורים הביולוגיים. גם פרקטית אני חושב שאין מנוס אלא למסור אותה לאם הביולוגית, גם בגלל בעיות שיכולות להתעורר (שהיא עלולה לשאת את קרוביה).

מעבר לזה, ברגע שהאם הביולוגית תגדל אותה היא גם תעמול עליה מספיק וממילא תהיה זכאית להיות אימה.