בשר בחלב
שלום הרב,
יש לך הסבר מניח את הדעת לפער העצום בין לשון התורה "לא תבשל גדי בחלב אמו" לבין ההלכה שמגיעה עד כדי סכו"ם נפרד לבשר וחלב? הרי אפילו עצם ההרחבה של האיסור מ"גדי בחלב אמו" לכל בשר בהמה בכל חלב, נראית רחוקה מלשון הכתובים, שלכאורה מדגישים שלוש פעמים דווקא גדי ודווקא אמו, מה שגם נראה מובן מבחינה מוסרית. קל וחומר שכאשר האיסור מורחב גם לעופות, וגם לכלים בהם מבשלים או אוכלים, זה נראה ממש מוגזם.
בתור יהודי שמאמין בתורה שבעל פה ובסמכות של חז"ל לחדש הרחקות ותקנות, זה לא מפריע לי במיוחד, השאלה היא מה להשיב לספקן או כופר שמצביע על כך כראיה לזה ש"הרבנים ממציאים חומרות חסרות שחר" וכדומה. כמדומני שזה המקרה המובהק ביותר של הרחבת איסור שנראית מנותקת מהפשט.
צריך לגבש משנה סדורה יותר, אבל כמה הערות שעלו לי מקופיא.
1. התורה במקרים רבים משתמשת בדוגמאות. שן ועין הם דוגמאות לאיברים שנשמה תלויה בהם. כי יגח שור איש – דוגמה לכל ממון שלי שמזיק לאחר וכו'. אז גם גדי וחלב אמו יכולים להיות דוגמה לערבוב בין בשר בחלב. ייתכן שהדוגמא הזאת נבחרה כדי ללמד את הרעיון של המצווה, שביסודה מיועדת לחנך אותנו מוסרית (ראה להלן 3).
2. החזרה שלוש פעמים נדרשת בגלל הייתור להנאה ואכילה (מעבר לבישול). דרשות לא אמורות לעמוד בקריטריונים של הפשט. יש להן קריטריונים משלהם.
3. רעיונית, ייתכן שבישול גדי בחלב אמו משפיע רע מוסרית על המבשל (במקום שהחלב יזין את הגדי הוא והגדי מזינים אותנו), מורחב לכל בשר עם חלב כי כל ערבוב כזה מזכיר לנו בן עם חלב אמו. הרי לא מדובר על להריע לגדי או לאמו, אלא למנוע השפעת רוע על נפשנו. הרעיון הוא שחלב אמור להזין את הבשר (=הגוף), ולא ששניהם יזינו אותנו. זו הרחבה סבירה של הפשט המוסרי.
4. ההרחבות למעגלים רחבים יותר הן דרכה של ההלכה כמו כל מערכת משפטית. אם לא אוכלים בשר בחלב, צריך להגדיר מה נקרא בשר או חלב, כולל הבלוע בכלים. זו רק העברת קו. מעבר לזה, כמה שנרחיב זאת יותר מזה יפעל חזק יותר על נפשנו ויותיר בה יותר רושם מוסרי (בהנחה שזו מטרת האיסור).
5. מעבר לזה, הפרדת סכומים וכו' הרוב הוא מדרבנן, ואז זו לא הרחבה של הדאורייתא אלא גזירות וחששות. חלק הוא כמובן רק מנהג (כמו המתנת שעות, כלי זכוכית נפרדים). הרחבות כאלה לא בהכרח צריכות לציית להיגיון של עיקר הדין.
6. ככלל, איני רואה סיבה (מוטיבציה) למה שחכמים ימציאו דבר כזה. מי מרוויח מזה? לכן סביר יותר שהם באמת חשבו שזה הפירוש (הפשטי והמדרשי), או שזו מסורת מסיני. לכן גם אם איננו מבינים את הנימוקים והרציונל שלהם, זו לא סיבה להניח שיש כאן מניפולציה או טעות. הרי דרכי הדרש נעלמו מאיתנו לכל הדעות. חז"ל כנראה הכירו אותן ועשו בהן שימוש. ברור לגמרי שהשימוש אינו שרירותי (עובדה שיש בחז"ל ויכוחים רבים על דרכי הדרש ומסקנותיו. כלומר הם ראו את ארגז הכלים הזה כמשהו מובן שניתן לעשות בו שימוש שיטתי, ולא ככסות לעשיית מה שרוצים).
בס"ד י' בסיון תש"פ
ייתכן שהפרשנות הרחיבה ל'לא תבשל גדי בחלב אמו', נובע מהיותו 'השורה התחתונה' של קובץ החוקים 'ספר הברית', הן הברית שלפני מעשה העגל (פרק כד) והן הברית שאחרי מעשה העגל 0פרק לד).
נראה שמה שמציבה התורה בסיום 'ספר הברית' הוא בעל משמעות מיוחדת.הרמב"ם במו"נ כתב שבישול בשר בחלב היה סוג של פולחן אלילי שנועד להגבר את פריון האדמה (פרופ' מ"ד קאסוטו הביא דבר דומה מכתבי אוגרית), ולכן נסמך איסור 'לא תבשל גדי בחלב אמו' ל'ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך'.
אני העליתי את ההשערה, שכשם שבאופן כללי 'ספר הברית' הוא הפירוט של עשרת הדברות – כך 'לא תבשל גדי בחלב אמו הוא הפירוט של'לא תחמוד'. ממכניס האורחים הגדול, אברהם אבינו למדנו שהמעדן האופטימלי שניתן להגיש לאורחים הוא 'חמאה וחלב ובן הבקר'. כאן באה התורה ומחייבת את האדם מישראל להימנע משיא השיאים של התענוג, כדי להרגילו לריסון עצמ.
לפי הסבר זה, מובן שאין הבדל בין חלב אמו לחלב אם אחרת. כל בישול של 'גדי בחלב אמו של גדי' ייתן את אותו מעדן 'טעים בטירוף', ולכן אוסרתו התורה כדי שנרסן מעט את תאוותנו.
בברכה, ש"צ
עכ"פ יכלו אבותינו לאכול צ'יזבורגר מבשר עוף, שאינו אסור מן התורה 🙂
שורה 1
ייתכן שהפרשנות המרחיבה…
הרמבם גם מודה שמשמע הכתוב הוא ממש. ועניין ההרחבה הוא מפי השמועה ואחכ ההרחבה לבשר עוף זה משום שלא יפשעו…
וְאָסוּר בַּאֲכִילָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְשְׁעוּ הָעָם וְיָבוֹאוּ לִידֵי אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁל תּוֹרָה וְיֹאכְלוּ בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה. שֶׁהֲרֵי אֵין מַשְׁמַע הַכָּתוּב אֶלָּא גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ מַמָּשׁ. לְפִיכָךְ אָסְרוּ כָּל בָּשָׂר בְּחָלָב
לגבי פשט התורה. בכלל, יש לשאול האם מדובר בחלב או בחלב (שומן). לפי ההקשרים בתורה:
וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ
(פסוק לפני) לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר
אם לא היינו יודעים את הניקוד היה מקום לחשוב שהכוונה היא לשומן ולא לחלב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer