גדרי בעלות

אורי אהרן שאל לפני 4 שנים

ראיתי  בשו"ת מנחת שלמה חלק א, סי' פו, חידוש גדול. שאף לחולקים על היראים, וס"ל שהגוזל גוי למ"ד גזל הגוי מותר קונה את הגזילה ומקרי "שלכם", מ"מ הגוי רשאי לתפוס את שלו מידי הישראל שגזלו, וז"ל: "גם חושבני מסברא שאף אם לא נאמר כהיראים מכל מקום יכול הנכרי לחזור ולחטוף מהישראל את מה שגזל ממנו ואין הישראל יכול לתובעו בדין ולחייבו מיתה כדין בן נח שנהרג על גזל, דכיון שהישראל רק גזל אותו מהנכרי לא מסתבר כלל לחשוב את הנכרי כגזלן, כי אף אם נאמר דחשיב 'לכם' ויוצא בו מצות אתרוג, היינו משום דלגבי כל העולם חשיב הישראל כבעלים חוץ מלגבי הבעלים הקודמים שיכולים לחזור ולחטוף ממנו".
אני לא מבין כלל חידוש זה, כיצד יתכן להיות בעלים על הממון עד כדי שהוא בכלל לכם לד' מינים, ומ"מ יהי' היתר לגוי הנגזל לחטוף זאת חזרה, דאם כך הוא, הרי חסר בלכם. ועוד מדוע אין כאן גזל על הלכם של הישראל שמפסידו בכך.
האם כבוד הרב שליט"א מסכים עד חידושו הנ"ל. אם אפשר בהרחבה כמה שאפשר.  
ולהוסיף עוד בזה, האם הגרש"ז זצ"ל יסבור כן גם בכל גזל ישראל לאחר קניני גזלה שינוי ויאוש וכו' דאף דהוי שלו ולכם, מ"מ כלפי הנגזל עדיין נשארת בעלותו להוציא מידו בלא איסור גזל.
בתודה וברכה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

לכאורה הדברים מקבילים למש"כ ר"ש שקאפ בשער ה, שהבעלות קדמה לציוויי התורה (=דיני המשפטים), והיא התשתית לדין לא תגזול שקבעה התורה. מכאן הוא מסיק שגזל גוי אסור לכו"ע מדיני המשפטים, גם לשיטות שאיסור לא תגזול מדאורייתא לא שייך בזה.
לפי זה לא סביר שיהיה כאן דין "לכם", ובאמת כן כתב להדיא היראים, הובא בשע"י שם. אבל רש"ז אולי סבר שדין התורה מפקיע את איסור גזל והוא גובר על דיני המשפטים ולכן לשיטתו כן הוי בזה "לכם". אבל בו בזמן הבעלות המשפטית של הגוי מדיני המשפטים גם לשיטת הגרש"ז נותרת על כנה במקביל לבעלות מדיני התורה. ולכן כשהיהודי גוזל דנים אותו כדינינו, והאתרוג הוא שלו. אבל אם הגוי חוזר ולוקח ממנו הרי בדיניו הוא צודק, שכן אצלו אין את דין התורה אלא רק את דיני המשפטים, ולא סביר להתייחס אליו כגזלן אם בדיניו הוא עשה כדין.
אמנם לבי נוטה לר"ש שקאפ, ופשוט בעיניי שלא הוי "לכם" גם אם אין איסור גזל מה"ת, כפי שהביא שם בשער ה מהיראים. קשה לי לקבל שיש שתי מערכות בעלות מקבילות עם תוצאות שונות בלי הכרעה. כעין זה בדיון על קניין דרבנן אי מהני לדאורייתא, גם שם הוויכוח העיקרי הוא האם ייתכנו שתי מערכות בעלות במקביל עם תוצאות שונות. וגם כאן לענ"ד פשיטא שלא שייך דבר כזה, ולכן קניין דרבנן ודאי מועיל לדאורייתא.

אורי אהרן הגיב לפני 4 שנים

חן חן על התשובה הקצרה והברורה מתוך דבריו אני מבין שאכן הגרש"ז זצ"ל יודה בגזל ישראל לאחר קניני גזילה שלא יוכל לחטוף בחזרה

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

לא הבנתי את השאלה: כוונתך לגוי שגזל את ישראל ויש לו קנייני גזילה? מאי שנא מכל ממון גוי שלדעתו מותר לגזול? או שמא כוונתך לישראל שגזל גוי וקנה קנייני גזילה, ששם גם הגוי לא יכול לקחת ממנו בחזרה. איני יודע האם לדעתו קנייני גזילה נחשבים תקפים בדיני המשפטים. אני בספק רב לגבי זה. בפשטות זה מדיני התורה ולא מדיני המשפטים, ולכן לפי ההסבר הנ"ל שלי (בהודעה הקודמת) לגבי גוי אין נפ"מ אם ליהודי יש קנייני גזילה.

אורי אהרן הגיב לפני 4 שנים

כוונתי היתה ברורה בשאלה הראשונה האם לפי הגרש"ז ישראל שגזל ישראל ועשה קניני גזילה כמו שינוי יאוש למ"ד שקונה וכן תקנת השבים בכל הנ"ל האם יוכל הנגזל לחטוף חזרה היות וכל קנינו של הגזלן באה לו בדרך גזילה ולא במקח וממכר וכמו בגזל גוי. אבל לפי מה שביאר שהגוי דן בדיני הגוי מצד משפטי הממון, אז כבר יש לחלק.
אלא שלא הבנתי כוונתו, מדוע הגוי נידון בחטיפתו רק מצד משפטי הממון והרי גם להם יש דין ואיסור גזל חוץ ממשפטי הממון.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אולי הייתה ברורה, אבל לא לי. ועדיין לא ברורה לי. הנגזל לא יכול לחטוף אם ההלכה קובעת שזה של הגזלן.
לגויים אין דיני גזל פרט לדיני המשפטים. דיני המשפטים הוא המשפט האוניברסלי והוא הוא דיני בני נוח.

השאר תגובה

Back to top button