דבר ולא חצי דבר
שלום וברכה. ראיתי שכתבת כמה פעמים על כך שיש הפרדת רשויות בבבי"ד (ולכן אין עד נעשה דיין, בע"ד הוא לא עד וכו'). האם יהיה אפשר להסביר על סמך זאת את דין 'דבר ולא חצי דבר'?
זהו דין על הבי"ד, ומשמעותו היא שכל המידע אמור להגיע לבי"ד באופן מעובד, ואין זה מתפקידו של בית הדין לעבד את המידע אשר הגיע אליו ולצרף פיסות מידע חלקיות לדבר שלם.
בתהליך השפיטה ישנה הפרדת רשויות, ועיבוד המידע – דהיינו הצגת הפרטים איננו תפקידם של הדיינים אלא של העדים בלבד. מהי דעתך?
זה אולי אפשרי, בפרט לפי דברי ר"ש בשער ז שהעדים מכוננים את הפסק ולא רק מבררים את העובדות. אבל זה ודאי לא מוסכם. למשל, נתיה"מ סי' מו סק"י ועוד כתבו שאם ראו דבר שלם אין פסול חצי דבר בהגדה. זה ודאי לא מתיישב להסבר הזה. וכן בעדות על חזקת ג שנים עדויות שונות כן מצטרפות (רמב"ם עדות פכ"א ה"ז, ובטור סי' קמא). והר"ן על הרי"ף כתב לבאר שכשכל עדות מועלת למשהו בפני עצמה (לגביית הפירות שנאכלו באותה שנה) היא נחשבת כדבר שלם וכן מתקבלת. זה לא מתיישב עם הצעתך, שהרי עדיין לעניין החזקה בי"ד מצרף את העדויות.
מעבר לכל זה, כאשר בי"ד מוציא ממון על פי חזקה (למשל שאין אדם פורע בתוך זמנו), הרי הם עושים פעולת עיבוד ומכריעים בעצמם מהו המידע. אז למה שלא יעשו כך גם לגבי עדויות?
בקיצור, ההסבר הזה לא נראה סביר.
שלום וברכה. רןב קושיתך מבוססות על דעת רבנן שסוברים שעדות של ג כתות על חזקה מועילות, וגם דברי הנתיבות נסובו על דעת רבנן ( עיין דברות משה בק סי מח שמוכיח שלרע זה בודאי פסול בהגדה). את קושייתך לגבי חסקת אין אדם פורע לא הבנתי ואשמח אם תוכל לבארה תודה רבה
שכחתי להבהיר שאני ניסיתי לתת הסבר בדעת ר"ע
טענתי הייתה שבי"ד פוסקים גם על פי חזקה, ולשיטתך לכאורה הם לא אמורים לעשות זאת. לא הם אלו שצריכים להסיק מסקנות עובדתיות, אלא צריך להביאן בפניהם.
האם אין מקום לחלק בין דיני הראיות המוחלטות (עדות) שם בי"ד לא מסיק מסקנות, ומשאיר זאת לעדים, לבין מקום בו אין ראיות מוחלטות (עדות) ובי"ד פוסק על סמך כלים אחרים (חזקות, ברי ושמא וכו') שם בי"ד לוקח על עצמו גם תפקיד זה?
לא רואה חילוק לפי סברתך
כלל לא הבנתי את הקושיא. הליכה אחר חזקה איננה בירור עובדתי. בי"ד כלל איננו מסיק מתוך החזקה שהוא הבעלים של הקרקע וכו'. זוהי הנהגה והנחה משפטית ולא בירור. תפקיד העדים הוא בירור מציאותי ובי"ד איננו מסיק מסקנות עובדתיות מהי המציאות, אך חזקה איננה הסקת מסקנות מציאותיות, אלא מסקנה דינית
וזאת מניין לך? ראשית, בי"ד מסיק שהוא ישב ג שנים בקרקע. זו מסקנה עובדתית. שנית, גם המסקנה שהשדה שלו היא עובדתית. למה להניח שזו רק מסקנה הלכתית?
בה במידה אתה יכול לומר שבי"ד יסמוך על עדות של חצי דבר מכוח חזקה שאם יש עדים זה כנראה נכון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer