דיו לבא מן הדין

במקרה של רבי טרפון, המלמד זה שן ורגל ברשות הניזק, וחכמים שחולקים עליו משתמשים ב'דיו' כדי להישאר עם פחות ממה שיש אצל המלמד.
בניגוד ל7 ימים ששם אנחנו לא יודעים כמה להוסיף, בקרן ברשות הניזק דווקא יש גבול ברור – נזק שלם, כמו בשן ורגל.

ברור, הבנתי זאת גם קודם. אז מה? דומני שעניתי על כך.

לא הבנתי. במקרה של מרים, אני יודע שזה יותר מ7. אבל אני לא יודע בכמה, לכן אני נשאר עם 7. ואילו במקרה של קרן ברשות הניזק, אני יודע שזה יותר מחצי נזק, אבל פה אני דווקא כן יודע בכמה, לפחות חלקית – אני יודע שזה לפחות נזק שלם, כמו בשן ורגל ברשות הניזק. אז למה להישאר עם חצי נזק ולא לעלות לנזק שלם?

לא נכון. ההבדל הוא רק לגבי ההו"א. אצל מרים לא ברור כיצד הגיעו בהו"א ל-14, כי אין לכך שום בסיס. לעומת זאת, בשן ורגל ההו"א היא שזה נזק שלם כי זה גבול טבעי (באבות אחרים). אבל למסקנה אומרים 'דיו', ושוללים את שתי ההו"א. גם בשן ורגל האפשרות היא או חצי או שלם, והמינימום הוא חצי וזהו ה"דיו".
מה שאני הסברתי הוא רק איך הגיעו להו"א של 14 במרים. על כך אמרתי שזה לאו דווקא.

אבל איך אפשר להוכיח מהפסוק שההו"א לא נכונה? הרי במקום זאת יכולנו לומר את החילוק שכתבתי, וכך נגיד 'דיו' רק במקרים כמו של מרים, אך לא במקרים כדוגמת קרן ברשות הניזק. למה מגיעים למסקנה שתמיד יש 'דיו'?

הסברתי: רואים בפסוק שגם אם יש אפשרות גדולה יותר נצמדים למינימלית. גם לגבי שן ורגל יש כמה אפשרויות (1 או חצי) ויש להיצמד למינימלית.

למה יש כמה אפשרויות בשן ורגל? לפחות בניסוח השני של הק"ו של רבי טרפון במשנה, זה נראה שנותרה רק האפשרות של נזק שלם (או אפשרויות גבוהות יותר, אבל אם נעלה מעבר לנזק שלם לא נדע איפה לעצור).
נ.ב. אני ממש מעריך את ההשקעה שלך להתייחס לכל תגובה ועוד בשעות כאלה. תודה.

הטענה שם היא שיש את שתי האפשרויות: בקו"ח האחד התוצאה היא נזק שלם ובשני התוצאה היא חצי נזק. לכן יש שתי תוצאות אפשריות. בוחרים את המינימלית.
אמנם ניתן לומר שדי בכך שיש קו"ח אחד שנותן את התוצאה הגבוהה כדי לומר שהחיוב הוא נזק שלם, ובקו"ח השני התוצאה היא מעל חצי. אחד הוא מעל חצי לכן זה מתיישב עם שניהם.
אבל בספרנו על מידות הדרש ההגיוניות הראינו שאין הדבר כך. שני ניסוחי הקו"ח אינם שני טיעונים אלא אחד. ולכן שתי התוצאות הן שתי אפשרויות ויש לבחור במינימלית.

עדיין לא הבנתי. הרי כל הרעיון של ק"ו זה שלא יתכן שהמסקנה הסופית תהיה נמוכה מהדבר הקל שאליו השווינו את הנידון שלנו, וזה אמור להציב רף תחתון לאפשרות המינימלית שבאפשרותנו לבחור. אם דוחים זאת – אין יותר ק"ו. ראיתי שתוס' העלה את הקושי הזה ותירץ, לא זכיתי להבין תירוצו. תוכל לתת לי דוגמה לק"ו שבו גם רבנן שחולקים על רבי טרפון לא אומרים 'דיו'?

לא הבנתי. למה שיהיה קו"ח שרבנן לא יאמרו בו "דיו"?
במקרה שלנו התוצאה חצי נזק היא כמו המלמד (הקל), כשאתה משווה את חצר הניזק לרה"ר בקרן. אמנם כשאתה משווה את המזיקים בחצר הניזק זה יוצא נזק שלם. על כך כתבתי לך שהסברנו זאת במאמר שבניגוד למה שחושבים בשני הטיעונים הללו (מהרשויות ומהמזיקים) מדובר באותו טיעון.