דין פילגש

למה לא ראוי לעשות כן?

כי התורה רצתה שזוגיות תתכונן בקידושין. והדרך הנכונה לבית היא באופן שמחויב לשני הצדדים.

"כי התורה רצתה שזוגיות תתכונן בקידושין. והדרך הנכונה לבית היא באופן שמחויב לשני הצדדים". מה כוונתך (קצרה דעתי להבין)?

חיים בלי קידושין הם זוגיות ללא מחויבות. והתורה רצתה זוגיות שלפניה קידושין.

1. "התורה רצתה זוגיות שלפניה קידושין" – זאת מניין? אם פילגש אסורה, אז ניחא. אבל אם פילגש מותרת, אז או שהתורה לאו דווקא קובעת שזוגיות מכוננת ע"י קידושין, או שהיא לאו דווקא קובעת שנדרשת מחוייבות לזוגיות. בכל מקרה, לא בטוח שניתן להסיק מהמודלים המשפחתיים המקראיים על מחוייבות זוגית…זהו סוג של אנכרוניזם.
2. "חיים בלי קידושין הם זוגיות ללא מחוייבות" – זאת קביעה אמפירית או נורמטיבית? אם אמפירית דרושה הוכחה, אם נורמטיבית דרוש מקור וחזרנו לשאלה הקודמת.
3. רב כי מקלע לדרשיש מכריז מאן הויה ליומא. רב נחמן כד מקלע לשכנציב מכריז מאן הויא ליומא (יומא יח ע"ב). לא לגמרי ברור האם היו שם קידושין ומה מודל הקשר. כך או כך מחוייבות לא היתה שם.

1. התורה הקדימה קידושין לנישואין, וסביר מאד להסיק מכאן שזה מה שהיא רוצה. אם יש אפשרות לחיות עם פילגש אז עניין הקידושין מתרוקן מתוכן. כ ובן שאפשר להיתמם ולומר שאפשר בשני המסלולים ורק מסלול הנישואין דורש קידושין לפניו, אבל זהו פירוש רחוק בעיניי. זה שפילגש מותרת זו הכרה בדיעבד במצב (לדעתי היא גם לא מותרת. מי שחי עם פילגש מבטל חובת קידושין).
2. אמפירית ונורמטיבית. לא דרוש גט וברור שקל יותר לפרק את החבילה. חז"ל חייבו כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. ומגרש את אשתו אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.
3. אכן, וזה באמת בעייתי.

1. האם לתורה ולחז"ל יש בעיה עם מי שגם נושא אישה בקידושין וגם מחזיק פילגש?. האם אין כאן הטלה של הערכים שלנו על התורה- בדיוק מה שאתה מתריע מפניו…
2. על בסיס מה הקביעה האמפירית? מניין שחסם יציאה גבוה יותר מקשר מעלה מחוייבות? סביר שיקטין את סבירות פירוק הקשר אבל אולי הוא מעלה חוסר נאמנות? זה נבדק?
3. אם הסיפור ביומא בעייתי אולי הוא ראיה לסתור את החשיבות שההלכה מייחסת למרכיב המחוייבות?

1. מניח שכן. מה זה שונה מהחזקת שתי נשים שגם שם דרושים קידושין? תמיד יש את החשש הזה, אבל כפי שכתבתי כך נראה לי הפירוש הסביר יותר.
2. סברה.
3. אולי. מסיפורים ואגדתות לא בונים כלום.

אגב, לא הסיפור בעייתי, אלא ההתנהגות שמתוארת בו.

באגרות הרמב"ן (מובא בכתבי הרמב"ן מהדורת הרב קוק) מובא אגרת של הרמב"ן לרבינו יונה שבה הוא פורש בהרחבה את שיטתו שפלגש מותרת בלי פקפוקים. עם זאת הוא מסייג ואומר שהלכה ואין מורין כן לציבור כי יוצאים מכך מכשולות. רבינו יונה עצמו בשערי תשובה אוסר פילגש מכל וכל.
אני חושב שאנשים בזוגיות בשלב ב שיש להם ילדים משלב א נמצאים בשעת הדחק ושמעתי את זה לא מעט מחברים ועמיתים לעבודה.

הסיפור עם פילגש לענ"ד הוא שהיו אנשים שלא מצאו זיווג ההוגן ( מתאים) להם ולכן לקחו פילגש (שהיא אשה מדרג נמוך) כדי שלא יבטלו מפרייה ורבייה. אני משער שבעולם הקדום עניין המעמדות היה הרבה יותר משמעותי מבימינו . פילגש כן נחשבת אשה של "בעלה" ומי שלוקח אותה ממנו עובר על גזל אך לא על איסור העריות של אשת איש החמור