די לוויע פון די נביילע…
ראיתי שיחה\שיעור מאחד מגדולי הדור הקודם זצ"ל בישיבתו בחנוכה על 'וצוונו' בהדלקת נרות חנוכה למרות שלא ציוונו.
והוא מרחיב על מצווה לשמוע בהלכה לסנהדרין היושבת בירושלים ופוסקת את ההלכה והחיוב לציית להם וכו'
אחר כך הוא מרחיב לדעת תורה וטוען שזה דווקא למי שיש בו דעת. וטוען שמי שמחנך את תלמידיו להקים משפחות גדולות בלי שיהיה להם בסיס כלכלי סביר ויבואו לחזר על הפתחים שנור קומבינות וקצבאות, הוא וודאי בכלל 1 שאין בו דעת ואין לו דעת תורה יען ראשית כל דעת אין בו וכו'.
ולא נחה דעתו עד שהדגים בשיעור איך זה להתכופף לנבילה לשמוע את דעתה בענינים העומדים על הפרק.
נראה שהוא נקט את דברי חז"ל על ת"ח שאין בו דעת שנבילה טובה הימנו פשוטו כמשמעו וכמדרשו בלי כחל ושרק.
כעת שאלתי:
האם אין בזה משום זלזול בכבוד התורה ? סכ"ס תורה הרי יש ב'גדול' מהסוג הזה ?
היעלה על הדעת שבמיתתו מותר וראוי להכריז
'נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש'…
די לוויע פון דנביילע…?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.