האל שלכם לא עקבי

את הטעם העיקרי כבר למדתי אולי בכיתה א', משום זכר ל'מעשה בראשית'. אבל שום נימוק לא מסביר לי את השאלות ששאלתי פה. אני רואה פה מגלומניות, הנה אני בראתי שמיים וארץ ואתם צריכים לזכור את זה תמיד. אז זה דחייה מגלומנית, בשביל לקדם מגלומניה אחרת כמו לטבוח בשבילו קרבנות?

והזכר היחיד שעולה לי מהשאלות הללו הוא האגדה שלמדתי בגן על התערבות בסכום של 400 זוז על מעשיו של הלל.

אם כבר, הדבר היחיד שאני לא מוצא לו שום נימוק רציונלי זה איך מיכי מוכן לסבול שוב ושוב את ההבלים הללו ואת הנסיון המגלומני הזה לטבוח פה לכולם את השכל פעם אחר פעם.

ההתערבות ההיא לא שייכת לכאן, הוא מחק אותי כמה וכמה פעמים גם שלא כהוגן. הבלים? לא זה לא הבלים. אם זה היה הבל, לא היית מתייחס לזה כך. אתה מפחד ממני M. השאלות שלי קשות מדי למוח שלך, עד כדי כך שאתה קורא לזה 'לטבוח'. מיכי לעומתך, מבין, שאם הוא לא יתייחס זה יפיל לו את כל השיטה. הרי הוא יפסיד אחרת. למרות שלמרבה האבסורד, הוא מפסיד לי פעם אחר פעם.

שלום א'.
תעיין במדרש תנחומא פרשת תזריע על השאלות ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא. (וכן הובא במסכת בבא בתרא דף י' ע"א) שם תמצא תשובה לברית המילה וגם לשבת.

כמו כן אם תלמד תלמוד ומדרשים סביר להניח שתמצא תשובות להרבה שאלות.

שלום צחי. תהיה בטוח שלמדתי את כל מה שאתה כותב פה. השאלה פה מפילה את התשובה של ר' עקיבא לגבי ברית מילה. לגבי שבת, השאלה עומדת במקומה.

א – לפעמים אני תוהה עם עצמי אם אתה באמת מאמין בשטויות שאתה כותב ולא באמת מבין מה הבעיה, או שמא אתה רק עושה את עצמך.
לצערי, ככל שהזמן עובר אני מבין שאתה רציני.. וזה מה שכל כך עצוב..

למרות שכיביתי מזמן את גיהינום ושרפתי את גן-עדן, לרשעים שלו לפחות הייתה מנוחה בשבת. אבל לאותם קרבנות אומללים, להם אין מנוחה גם בשבת בגלל הצמא דם ההוא.

מחילה א'.
אך מדבריך היה קשה להיות בטוח במה שאתה יודע. מכיוון שהבאת סימוכין לידיעותיך מכיתה א'. (ולא היה נראה לי שלומדים מדרש תנחומא בכיתה א')

ואם אתה כן יודע את מדרש תנחומא ושאר תלמוד ומדרשים. חוששני שאתה בבחינת מה שכתוב בגמרא "אם קרית לא שנית ואם שנית לא שלשלת ואם שלשת לא פירשו לך"… (מועד קטן טז' ב' – בטח למדת…)

בכל אופן, על רגל אחת. נצטט את מדרש תנחומא והציבור ישפוט האם שאלותיך קשות או לא. (על פניו נראה שפשוט עשית "העתק הדבק" משאלותיו של טרנוסרופוס)

1. מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא…
אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה שוררו יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצות לישראל, אלא לצרף אותם בהם. ולכך אמר דוד: (כל) אמרת ה' צרופה.

ברית מילה אינו מום בבני אדם. אלא תיקון הכלי.

2. אמר לו [טורנוסרופוס לר' עקיבא]: אם כדבריך שהקב"ה מכבד את השבת, אל ישב בה רוחות, אל יוריד בה גשמים, אל יצמיח בה עשב. אמר לו: תיפח רוחיה דההוא גברא! אמשול לך משל, לשנים שהיו דרין בחצר אחת, אם אין זה נותן עירוב וזה נותן עירוב, שמא מותרין לטלטל בחצר?! אבל אם היה אחד דר בחצר, הרי הוא מותר בכל החצר כולה. אף כאן הקב"ה, לפי שאין רשות אחרת עמו וכל העולם כולו שלו, מותר בכל עולם כולו

זה פחות או יותר מה שלדעתי גם התכוון הרב מיכאל בתשובתו. שונה שמירת השבת של מעלה משמירת השבת שלנו ואין לך מה לשאול כלפי שבת של מעלה.
וכידוע חמות יריחו נפלו בשבת (ע"פ הירושלמי מס' שבת – בטח למדת…) אך בדרך נס משמים.

3. גם שאלתך לגבי הקרבנות תלויה בסוד הקרבנות.

4. ואיני בוש כלל לומר לך, שגם לאחר ידיעותי עדיין יש לי קושיות רבות. אך מתוך מה שלמדתי אני יודע שהתורה רחבה מני ים. וכדי להשיג את כל סודותיה צריך לזה גם קדושה גדולה וישנם דברים שעדיין לא הגעתי לדרגתם. כי מי יבוא בסוד השבת או בסוד ברית מילה או בסוד הקרבנות?

מקווה שהועלתי במשהו…

הקרה ה' לפניך "אם שנית לא שלשלת" – בהוראת אילו היית לומד לא היית מדבר שטויות. אני מתכבד לאמץ את הפתגם.

חחח
אנקדוטון. זה ממש בלי כוונה.

M. אתה לא יכול לפסק ".." אין דבר כזה. וכבר כתבתי לך שאני א נקודה. לגבי שאר מה שכתבת, אין מה להתייחס. בת'כלס מה שכתבת זה: כגיעננדנהכגנמגכיחלהנכגנכגחל. מה יש להתייחס לזה? זה מה שנשאר לכם הדתיים, רק אד הומינם. מההתחלה התייחסת אלי באד הומינם. אתה משעמם M. תפתיע אותי פעם אחת במשהו אחר, מה אתה אומר? מחכה לך, אבל תחשוש ממני.

צחי, לומדים עוד מהגן פסוקים מהתנ"ך ושם כתוב מפורש על זכר ל'מעשה בראשית'. אני מאלו שצריך לקרוא פעם אחת, כי אני מבין בהיגיון שאלו רק מילים להבין ואין פה סוד גנוז שצריך לחטט אליו. מה גם שזה קל הרבה יותר וברמה ירודה מכל לימוד אחר שיש כיום, חוץ מהשפה והכתיב שצריך להשתפשף בו. אנחנו מתקדמים, לא הולכים אחורה בזמן. לא עשיתי שום 'העתק הדבק' מטורנוסרופוס, זו לא אותה שאלה. אם הוא ברא בצלם והשלים את העשייה, מדוע ציווה לעשות פגם? אתה מכנה את זה 'תיקון הכלי', מדוע? לגבי השבת, שוב זו לא אותה שאלה. והתשובה של מיכי לא קשורה למה שכתבת. הירושלמי בטח תירץ, כדי שלא יבוא אחד כמוני וישאל על זה. לגבי הקורבנות, אין אמונה טפלה יותר מגוכחת ומטופשת מזה. זה כבר עלה על טמטום שאי אפשר לתאר.

OK, אני נאלץ לחבור ל- M.
מה שכן אוסיף לך משפט אחרון להנחותך בדרך – "האמונה מתחילה היכן שהשכל נגמר". ואידך זיל גמור!

אתה מזכיר לי את 'שתוק! כך עלה במחשבה לפני.' לא אשתוק, לא רוצה להיות בער, כמוך למשל. איך אמר אפלטון: 'הבערות היא השורש והגזע של הרשע' וזה בדיוק הלכה למעשה, בכך שאתה תומך בטבח של קורבנות אומללים חפים מכל סיג פשע, בגלל מילים ריקות מתוכן של: 'סוד הקורבנות'.

ומדוע לטבוח את החפים מפשע לצורך אכילת אדם זה בסדר?
וכדי לקצר את התהליך אני אמשיך את תשובתך שגם זה לא בסדר!
ואז היינו צריכים להיכנס לדיון מדוע להרוג ג'וק חף מפשע זה כן בסדר?

וכמאמר הכתוב (ספר הושע – בטח למדת) "זובחי אדם – עגלים ישקון"
פירושו של דבר שאם אתה מביא את הבערות כשורש וגזע של הרשע. אז גם הרחמנות המזויפת כלפי בעלי החיים מראה לנו את האכזריות כלפי בני האדם.

וכפי שראינו להדיא בשואה האיומה ביחסם של הנאצים אל כלביהם.

אז אם צריך דנים עד הנמלה. לא, אני לא זובח אדם ולא זובח עגלים. אין בי שנאת אדם. לגבי השואה, זה קרה מסיבות פסיכולוגיות אחרות. דרך אגב, היטלר היה שומע קולות. משמע: סכיזופרן. מסכיזופרן מתו עשרות מליונים, איפה האל בסכיזופרניה של היטלר? אני אגלה לך, הוא הלך בשמו.

א. אתה לא יכול לקבל כתוב אחד בתנ"ך (השבת) כפשוטו (ללא סודות) ולהקשות עליו קושיות. ואת הכתוב השני (זובחי אדם וכו') לשלול מכל וכל. אם אתה מקבל את זה כפשוטו, אז כן חביבי, הרחמנות המזויפת הזאת היא עדות לשנאת בני אדם. (אינני מכיר אותך, תבדוק את עצמך)

ב. אתה יודע את הסיבות הפסיכולוגיות לשואה????? פשששש. וכי נביא אתה? או בן נביא?
בכל אופן, אני לא כתבתי את הסיבה לשואה. אני רק ציינתי דוגמא לרעיון של "זובחי אדם"…
מסופר שאחד מגדולי ישראל (אינני זוכר את שמו) הלך בברלין וראה גרמני שמנשק את כלבו. ואמר: במקום זה ירצחו בני אדם. זו פשוט עדות למתחולל בנפשו של האדם.

ג. מכל מקום, אתה מניח הנחה ומקשה קושיות.
מי אמר לך בכלל שצריך להיות רחמן?
מי אמר לך כיצד להיות רחמן?
מי אמר לך עד כמה צריך להיות רחמן?

אתה בנית לעצמך הבנה ומערכת ערכים שיכולים להיות נכונים להיום ומחר להשתנות. אין שום אמת בערכים מזוייפים אלו.

לצערי (ובאמת לא מתוך התחמקות) אין לי את הזמן להסביר לך משמעות אמיתית של מידת הרחמנות הנכונה על פי התורה וכן בכל מידה ומידה. (או ערך וערך איך שתקרא לזה)
אני סבור ובטוח כי אם תלמד לעומק. (רצוי בחברותא) תקרא, תשנה ותשלש וגם תסתכל בפירושים תיווכח באמיתות הדברים.
כל התנגחות מפה ומשם לא תועיל לך.
בהצלחה!

תקשיב חבוב, עם התגובה הזאת אתה באמת מעקצץ לי ת'ריס בעין. ועכשיו אני גם ישים סוף להערות סרק שלך שאתה כל פעם דוחף אותי ללמוד, אני יכול ללמד אותך ואת מי שלימד אותך ביחד. לא שיחקתי שהייתי בישיבה וטיילתי, ידעתי מה זה ישיבה-בית-בית-בית כנסת. ואני גם ישים סוף ל'סודות' שאתה מגבה פה, אין סודות. תראה לי סוד אחד שלא למדתי כבר ותראה איך אני מפרק לך אותו לגורמים. לא שללתי את זובחי אדם, עניתי לך שאני לא זובח לא אדם ולא עגל – מה אתה רוצה שבכוח אני אזבח? וגם לטעם של הפסוק עניתי לך, שאני לא שונא אדם. אז מאיפה דחפת 'עדות לשנאת אדם'? קראתי על הסיבות הפסיכולוגיות לשואה מחוקרים וזה לא קשור לצמחונות. צמחונות יכולה להיות פה עילה שקשורה למצפון אם כבר, אבל זה לא הסיבה הפסיכולוגית שהביאה ליחס של הנאצים כלפי היהודים. ולגבי כל שאר מה שכתבת, מה שבטוח שהתנ"ך הוא לא הדרך למוסר. אבל יש לי מצפן שאין טוב ממנו והוא מיוחס להלל הזקן שאמר: מה ששנוא עליך אל תעשה. בהצלחה.

צחי, רק אעיר שזובחי אדם עגלים ישקון פירושו שעובדח העבודה זרה (עגל הזהב ועגלי ירבעם) הקריבו קורבנות אדם שהתורה אסרה, והנביאים התמרמרו על זה כמו ובנו במות התופת לשרוף את בניהם באש אשר לא ציויתי. הפרשנות המדרשית שמי שמרחם על בעח מאבד הבחנה בינם לאדם ואז הורג אנשים היא דרוש (אולי חביב) ותו לא (ואני ממש ממש לא רואה אותו במציאות).

ועוד אעיר ברשותך צחי שנשמע לי הזוי לגבש השקפה מציאותית בנושאים כלליים כאלה על פי פסוק, גם אם זה היה איכשהו קשור במידה כלשהי למה שכותב הפסוק התכוון אליו. לא זו הדרך ולא זו העיר. קודם כל מסתכלים מסביב ואז מתאימים את הפרשנות.

לגוף השאלה: מדוע אל צריך להיות עקבי?!

אז אשאל אותך שאלה רבי א' הנכבד!
אם אדם אומר לך להרוג את פלוני ואם לא – אז יהרוג אותך. האם תהרוג את פלוני או לא?
נסה בבקשה להסביר לי ולפרק לגורמים כיצד השקפת עולמם של אפלטון או אריסטו וחבריהם תפתור את הדילמא הזו?

אתה תופס את הטפל ומניח את העיקר. לא איכפת לי אם תלמד או לא. ולא איכפת לי איפה למדת וכמה. למעשה בסופו של דבר אתה רק מתעצבן ולא עונה על השאלות שהפניתי אילך.

מי אמר לך שצריך להיות רחמן? מי אמר לך כיצד להיות רחמן? מי אמר לך עד כמה להיות רחמן?

בתקווה שעיקצצתי לך… (סתם, באהבת ישראל)

אהלן, ט' הנחמד (נעלמת לנו…)

רבי א' הנכבד. הביא בדבריו את דברי אפלטון לגבי הבערות שרש הרע וכו'. אין שום בעיה להביא כנגד דבריו דרוש קליל הגם שהוא נכון ואמת לאמיתה.
אם אינך רואה זאת – אז שא סביב עיניך. לרצוח אנשים זה לאו דווקא פיזית. אתה יודע שגם מילים יכולות להרוג. אבל אין טעם להאריך ברחמנות המזויפת של פעילי צער בע"ח…

אוקי. חשבתי שטעית בטעותם של רבים וכן שלמים שהפסוק הזה ממש אומר את הטענה (הכוזבת לדעתי כאמור) שאצל אנשים בעולם (לא תיאוריות) יותר רחמנות על בעלי חיים באה שלובת ידיים עם יותר אכזריות כלפי אנשים באומר ובמעש. ואני רואה ההיפך הגמור עד שאני תמה על הנביא שאמר הוי השמים מר למתוק ומתוק למר מדוע לא נקט דוגמה יותר מרווחת הוי השמים המרחם על בע"ח מתאכזר על אנשים, וצ"ע.
[זאת ועוד, כיון שבעיניי הטענה הסטטיסטית הזאת מופרכת על פניה אז אני מתרשם שעץ עצלות היא למחזיקים בה והיא בסה"כ תריס מפני הנקיפות של אלו שלא די שאינם עושים אלא עוד מואסים באחרים שעושים ואינה אלא תולדת יומרנות ריקה וכו' וכו'. וההי"ב. אם כי פסיכולוגיזם יש לכל הכיוונים].

לא' – שלום רב,

אתה צמחוני"?

בברכה, קרני בור

פסיק, אתה צודק. הוא גם הסטרא-אחרא וגם סטרא-דקדושה. הוא לא צריך להיות עקבי.

צחי, איפה התעצבנתי? אפילו זיק לא הוצאת ממני. למה מישהו צריך לומר לי להיות רחמן? זה טבוע בי. ודאי שדמי יותר חביב ונאה ליוצרי, צמא הדם. ולגבי ה'רחמנות המזויפת' של אותם פעילים, איך אתה יודע? מה אתה בוחן ליבות וכליות ולא ידענו? מה לך מלפזול עיניים לצדדים? תעשה מה שצריך לעשות.

ט, ישר כוח.

ש"צ, השאלה לא במקום. זה לא 'אתה צמחוני?' זה 'איך אפשר לא להיות צמחוני?'.

נהדר רבי א' אנחנו מתחילים קצת להתקדם.
אתה לא עצבני וגם אתה מתחיל להתייחס קצת לעיר הדברים בכך שאתה עונה על השאלות שלי. אבל לצערנו אתה מכביד על השיח בכך שאתה לא מסיים.
בא נגיד שכדי להקל על השיח אוותר לך כרגע על שלושת השאלות לגבי ה"רחמנות" – ונתעלם מתשובתך המצחיקה שזה פשוט טבוע בך.

אולי תענה על שאלתי הראשונה בעניין אדם שאומר לך להרוג את פלוני ואם לא – אז יהרוג אותך. האם תהרוג את פלוני או לא?
נסה בבקשה להסביר לי ולפרק לגורמים (בדגש על ה"פירוק לגורמים" שהתרברבת בו) כיצד השקפת עולמם של אפלטון או אריסטו וחבריהם תפתור את הדילמא הזו? וכיצד אתה באופן אישי תענה על שאלה זו מתוך הרחמנות הטבעית שטבועה בך?

בהצלחה גדולה!!

תגיד צחי, איך אתה קורא? מלמטה למעלה ומהסוף להתחלה? עניתי לך על הכל. תחזור על דברי ושלש אותם. בהצלחה.

מצטער לא הבנתי שזה אמור לענות על השאלה. זה היה נראה יותר כמו הטחת אשמה מבולבלת.

בכל אופן, אני אנסה להקל עליך עוד קצת ולנהל מעט מהשיח עם עצמי במקומך.
אתה טוען ש"דמך חביב ונאה יותר". לא פירקת לגורמים שום דבר. לא ענית על השאלה איך הגעת לכך מתוך השקפת עולמם של הוגי הדעות הגויים. ולא הסברת איך הגעת לזאת מתוך הרחמנות הטבעית שטבועה בך.

ואני שואל – זוהי הרחמנות הטבעית שבך? לומר שדמך חביב ונאה יותר? אולי זה פויה להגיד ככה?
יתירה מזאת – בא נשנה את השאלה:
אדם בא ואומר לך להרוג בהמה (חפה מפשע כמובן) ואם לא, הוא יהרוג אותך.
אתה תהרוג בהמה חפה מפשע בטענה שדמך חביב ונאה יותר??? לאן נעלמה הרחמנות הטבעית שבך????

ואתה מבין לבד שלענות שחלילה אתה תיהרג ולא הבהמה. זה מצריך אשפוז דחוף!!!

מה שאני בא להסביר לך (ואני מקווה שסוף סוף תבין) שאי אפשר לדון את מידת הרחמנות בשכל של בני אדם.

וכן יהיה למשל במקרה שאדם יכול להציל רק איש או אישה – את מי יציל קודם בסדרי העדיפיות?
אתה יכול לענות על כזו שאלה? מתוך רחמנותך הטבעית??
ואם תשובתך כן. אז תעשה לי טובה. עייפתי מלדבר אל הקיר.

אין שום אומה בעולם שיכולה לחרוץ גורלות של דיני נפשות מתוך רחמנות אמיתית (ולא מזוייפת) מלבד מה שכתוב בתורה שניתנה על ידי בורא עולם.

אני קורא לזה "רחמנות מזוייפת" כי כמו שכבר כתבתי לך – זה שאתה בנית לעצמך עולם ערכים מתוך השכל או הרגש, אלו דברים שנכונים להיום ומחר יכולים להשתנות. נדרשת כאן חכמה אלוקית!!

סביר להניח שלא שכנעתי אותך. לא יודע מה עבר עליך. מקווה שנתראה בעולם הבא אחרי 120.

לדעתי שהרב מיכי ענה שיש לדעת למה אלוהים אסר על עבדוה בשבת, אני חושב שהוא התכוון לכך שיש ללמוד מהם הגדים לזה. כלומר ברגע שתדע מה ההגדרה של "עבודה" לעניין איסורי שבת ממילא תבין למה יש דברים שהותרו (ובעצם הם לא הותרו אלא מעולם לא נאסרו).
כנ"ל לעניין הטלת המום שאתה מדבר עליו. לפי היהדות העורלה היא מום ויש להסיר אותה. היהודי השלם הוא דווקא בחשיפת איבר הברית מתוך הכיסוי הבשרני. מבחינת היהדות זה דומה לאצבע שישית בכף הרגל, גם המדע והחברה המודרנית יתמכו ולא יראו שום הטלת מום בהסרת האצבע העודפת.
לגבי הטענה שלך על עבודת קרבנות בשבת, זה בעצם בכלל לא קשור לשבת דווקא. הרי מדבריך משמע שמה שמפריע לך הוא הדם כלומר ההקרבה כשלעצמה. לפחות תשים לב מה אתה שואל..

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?", לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, כָּפַר בְּעִקָּר.

כן מחילה, זה שאלות שלא קיימות.. כמו לשאול: למה אין משולש עגול? שאלה טובה, התשובה נמצאת אצל ר' א'. בהצלוחה 😉

בס"ד ה' באלול תש"פ

ברית המילה היא פעולה המסמלת את כריתת הברית בין ה' לעמו ישראל, ואת שייכותו האישית של האדם הנימול לברית זאת. בתינוק הנימול מדובר בפעולה שהכאב בה, כשהיא נעשית במקצועיות, מינימלי, ויש בה גם תועלת רפואית המונעת מחלות שונות.

הקרבן מבטא את הכרת האדם שמקנהו וקניינו שעמל בהם – באו לו מאת ה', כפי שעשו ראשוני המקריבים, קין שהביא מפרי האדמה שאותו גידל והבל שהביא 'מבכרות צאנו וחלבהן' שאותם גידל

גם כאן הבהירה התורה שלא די ב'נתינה' זו, שהרי ה' שכל העולם שלו אינו זקוק ל'מתנת בשר ודם'. האדם הוא שזקוק לנתינה סמלית זו כדי שלא יהיה 'מגלומן' החושב ש'לי יאורי ואני עשיתיני, אלא יכיר תודה לבוראו, ועיקרה של הכרת תודה זו תביאה להיטיב את מעשיו, כפי שתבע ה' מקין: הלא אם תיטיב שאת'

חידושו של הבל היה מהפכני, שכן באותו זמן עדיין לא הותרה שחיטת בע"ח לאכילה, והוא לכאורה חידש שמותר ובחם לצוך הבעת התודה לה'. אך אלקיו הסכים עמו ושעה אל מנחתו. אך מעתמ שהותרה לאנושות אכילת בשר אחרי המבול נעשתה הקרבת קרבנות מובנת יותר. אם לכבוד אורח נכבד מוכן האדם לשחוט בע"ח – אז לכבוד בוראו הוא נעשה פתאום 'מוסרי' יותר?

ועל כל פנים, הבהירה התורה שנתינה זו היא סמלית בלבד. קרבן החובה היומי של העם כולו הוא שני כבשים בני פחות משנה ותו לא, ובשבת עוד שני כבשים, רק בחגים ובראשי חדשים מריבים שני פרים ואיל או פר ואיל. רק בשבעת ימי הסוכות מקריבים בכל הימים יחד שבעים פרים המייצגים את שבעים האומות.

היחיד חייב רק בשה קטן לקרבן פסח אחת בשנה ובקרבנן כלשהו לחגיגה ברגלים, ושוב מדובר ב'נתינה סמלית' המבהירה שאין הבורא נזקק למתנות האדם, אלא האדם נזקק לקרבנות כדי לבטא בצורה סמלית את הכרת הטובה שלו למי שנתן לו את הכל.

בברכה, ש"צ

פיסקה 5, שורה 3
… ובראשי חדשים מקריבים…

הרב ש.צ, אוהבים אותך איש יקר ואהוב 🙂
לילה טוב ומבורך (הרבה זמן רציתי לכתוב לך את זה 😉

הרב ש.צ היקר, וראוי להמשיג דברייך, באימרתו של ליבוביץ'.. שאין המצווה חלה על החפצא, אלא על הגברא גרידא.. [והדברים עמוקים מאוד]

ה' דחה את מנחתו של קין והפלה בינו לבין הבל, ללא סיבה הגיונית. אחרי שקין רצח את הבל, ה' תהה איפה הוא. ה' לא טוב במחבואים.

לשאלותיך;החומות נפלו ביום השביעי להקפת העיר אך לא בשבת. וגם אם זה ביה בשבת זה הרי היה לשיטתך בימי יהושע הרבה לפני המקור הכהני המווה על השבת. ב. הוא ברא את את אדם הראשון בצלמו והוא אכן נולד מהול. ועוד מניין לך שהבורא בעצמו אינו מהול ? ואם תאמר שאם כן היה עליו לברןא את בני האדם נמולים? שמא הם בצלמו ואף בעליונים יש תהליכי ערלה ופריעה? ( על מילת ז"א בקבלת האר"י שמעת?). ג. אסר מלאכה בשבת ואת עבודת הקרבנות לא אסר כי זו איננה מלאכה האסורה בשבת. וכי מפני הדרשות של חכמים אתה מקשה על הבורא?!

ז"א אינו קשור לתורה. אז הבורא מהול או לא מהול? ואני מקשה מהכל על הכל.

אם אלו מוגדרות קושיות בעינייך.. מצבך לא משהו 🙂

קושיה מצטרפת לקושיה וביחד הם יוצרים אור איתן.

ז"א הןא פירוש ואילוסטרציה על התורה..עניתי. או שרק האדם הראשון נברא בצלם ואכן נולד מהול כמו הבורא. או שכלנו נבראנו בצלם הבורא כח הוא בעצמו עובר תהליכים המקבילים ךמה שאצלנו בא לידי ביטוי בערלה ומילה. כלומר התהליך הוא גופא חלק מצלם אלהים. אחרת תמיד תקשה; איזנ אדם הוא הצלם? הזכר אן הנקבה? אולי שניהם (כבנצרות הפאולינית) ואם כן באיזה גיל? תינוק הוא בצלם? והזקן בן מאה הכפוף גם הוא בצלם? אלא שכל התהליך הוא הוא הצלם!

מי עושה לבורא ברית מילה?

בס"ד ה' בירח 'את לבבך ואת לבב' תש"פ

לגיל (הגמיש?) -שלום רב,

מה דעתך על הרעיון המבריק ש'צלם' של אלקים שאינו גוף ואין לו דמות הגוף, הוא דמות רוחנית, הדעת, התבונה, האמת והטוב, שבהם יכול האדם להידמות במידה מסויימת לבוראו?

בברכה, אות נפשתים (= נח בשבע שגיאות 🙂