האם דור המדבר הניח תפילין?

זה חשוב, כי אחרת מה מצא האל בלדרוש לקיים מצווה שאין את הידע/כלים לקיימה (ולמעשה סביר שהתפתחה מאות שנים אחר כך)? הלכות תפילין כפי שאנחנו מכירים אותן היום הן להבנתי תורה למשה מסיני לדעת כולם. למשל בגמרא כתוב : "ואמר רב חננאל אמר רב: תיתורא דתפילין, הלכה למשה מסיני. אמר אביי:
מעברתא דתפילין, הלכה למשה מסיני. ואמר אביי: שי"ן של תפילין, הלכה למשה מסיני… אמר רבי
יצחק: רצועות שחורות, הלכה למשה מסיני… תנא: תפילין מרובעות, הלכה למשה מסיני" וכו'

גם איך אפשר לדבר על מסורת ולטעון (לא אתה, אבל אני מאמין שכמעט כל רב אחר) שהתפילין שאנו מניחים היום זהים לאלו שמשה הניח. התפילין הן אחת מהדוגמאות/"הוכחות" הנפוצות לכך שתורה שבעל פה היא הלכה למשה מסיני.

אם כוונתך לשאול אותי מה חושב מישהו אחר לא פנית לכתובת הנכונה. איני עוסק בהגנה על עמדות של אחרים.

אוקי, לא אבקש ממך להגן על אחרים, אבל מה לגבי החלק הראשון של שאלתי. מה מצא האל בלדרוש לקיים מצווה שאין את הידע/כלים לקיימה? כמובן שאתה יכול לא להסכים עם ההנחה שלדור המדבר לא היה את הידע ליצור תפילין.

כפי שכתבתי, איני בטוח בעובדות שציינת. יש לי אמון די מוגבל בתחומי מדעי החרטא. אבל כפי שכתבתי אין לי בעיה גם אם בזמנם התפילין נעשו אחרת, ולכן איני רואה חשיבות בבירור העובדתי.

בס"ד כ"ח בכסלו תשפ"ג

לפי הויקיפדיה ערך 'קלף' – היתה הטכניקה של עיבוד עור לכתיבה ידועה במצרים העתיקה ובמסופוטמיה.. לדברי הרודוטוס השתמשו האיונים בעורות לכתיבה. ואלה פעלו לפי ערך 'איוניה' כבר באלף השני לפנה"ס.

שימוש נרחב בעור לכתיבה לא היה. הן עקב מיעוט הצורך בכתיבה בכלל, מי מ'פשוטי העם' ידע קרוא וכתוב? והן עקב ריבויים של חומרים זולים ופשוטים יותר, כגון לוחות טין במסופוטמיה ופפירוסים במצרים. רק בהשראת התרבות ההלניסטית נעשתה ההשכלה ובעקבותיה הקריאה והכתיבה לנפוצה ועממית, ועם הטלת האמברגו המצרי על ייצוא הפפירוס, הוצרכו למצוא תחליף ולעבור לייצור המוני של קלף.

לפני כן היה המצב בעולם, כמו היום. כמעט שאין משתמשים בקלף לכתיבה, חוץ מאשר היהודים שעושים זאת מסיבה דתית.

בברכה, קליאופטרוניוס פרגמונסקי הי"ו

נדלג על מדעי החרטא כפי שקראתם להם. מה עם השכל הישר? כידוע "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף”. מאיפה מצאו סופרי סתם, בורסקאים וכו' כדי ליצור תפילין ל-600K איש? עם כל הידע שיש לנו היום זה לוקח כשנה לייצר תפילין.

כל אחד הניח למשך עשרים שניות ככה יכלו להצטופף 2000 איש בכל תפילין ביום והיו צריכים רק 300 זוגות או שכל אחד הניח פעם בחודש

אם יכלו עשו, ואם לא יכלו אז אנוסים ופטורים
ואולי חז"ל דרשו וחידשו את זה מאוחר (את כל המצווה או חלקים ופרטים)
או שתפילין שהוכנו קודם מתן תורה לא צריכים עיבוד לשמה ולכן יכלו להשתמש בטוטפות בתי תפילין שהיו במצרים
או שקיבלו באותו זמן הוראת שעה מהנביא משה שמצווים דווקא לא להניח תפילין
או שירדו להם תפילין מהשמים כמו מן ולא נכתב לדורות כי אין צורך

לדמיין את בני ישראל עומדים בתור להניח תפילין… אשרי המאמין. לפאלפל לאף אחד במדינה הזו יש סבלנות לעמוד.

בס"ג ד' בטבת פ"ג

למה היו צריכים לעמוד בתור? הרי מעורה של בהמה אחת ניתן לייצר עשרות זוגות תפילין, וכי חסרו להם בהמות?

בברכה, יפאו"ר

כנראה שגם בהמות בשלב מסויים חסרו להם (אחרת לא היו לנים "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע, כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב"), אבל לא זו הנקודה. מאין הידע ובעלי המקצוע ליצור תפילין עבור 600K אנשים? רמז: לא סביר שהיה להם, ולכן גם לא סביר שהניחו תפילין. אם אתה חושב על זה, אין מקום אחד בכל התנ"ך כולו שבהם תפילין מוזכרות ולו ברמז. השם "תפילין" מתועד לראשונה בתקופת המשנה, ואף מקורו ומשמעותו אינם חד משמעיים. מקובל שהמילה תְּפִלִּין היא צורת ריבוי מן המילה תְּפִלָּה. אך בטקסט ארמי מן המושבה היהודית שהתקיימה ביב שבמצרים מופיע כבר הביטוי "תפלה זי כסף" ונראה שהכוונה היא לקמיע, ואף באוגרית נמצא טקסט שתוארך למאה ה-14 לפנה"ס לכל המאוחר, ושם נאמר ״ראשה תפלי תלי בן ענה״, שנתפרש: (על) ראשו תפילין תלוי בין עיניו. לכן משערים החוקרים שהמילה תפילין שימשה במקורה ככינוי לקמיע.

בס"ד ה' בטבת פ"ג

לצורך הכנת המשכן היו בני ישראל לעשות מלאכות עדינות ועתירות ידע הרבה יותר מאשר עיבוד עורות. מי ששירת כעבד בביתו או בסדנתו של אומן מצרי, ראה את אדוניו בעבודתו ואם היה מהיר תפיסה – קלט. אז מה הקושיא על הידע לעבד עורות ולכתוב עליהן בכתיבה קליגרפית?

הידע הטכני שהיה קיים בעשיית קמיעות (כמו ה'תפלה' האוגריתית) היה קיים מכ"ש גם במצרים ארץ המאגיה, ואת אותה טכניקה שיושמה למטרות אלילות וכישוף – רתמה התורה למטרות נעלות של חיזוק האמונה ע"י נשיאת שם ה'. מצרים מבני המלוכה שמו ddft בדמות נחש בין עיניהם, ואת בני ישראל ציוותה התורה לענוד בין עיניהם דמות בית שבתוכו שוכנת אמונת הייחוד שלהם, אשר היא קישוטם וגאוותם. ובלשון חכמים הושאלה המילה 'טוטפת' לתכשיט של נשים התלוי בין העיניים.

וכך גם במשכן – רתמה התורה את הפאר וההדר שארמונות המלוכה ובמקדשי האלילים – למטרה הנעלה של הדרת קודש לאלקי האמת. וכך את התכלת שלבשו מלכים ואצילים – ציוותה התורה לכל יהודי ללבוש על בגדין כדי שיזכור תמיד שהוא בן מלך שאצילותו מחייבת.

בברכה, יפאו"ר

המתלוננים מ'הערב רב' איבדו את בהמותיהם במצרים, וגם בני ישראל שנגררו אחריהם, חששו שאם ירבו לשחוט את בהמותיהם לשם אכילת בשר תאוה – יכלו הבהמות בזמן קצר. אינה דומה שחיטה חד פעמית לצורך הכנת תפלין לשחיטה יומיומית לצורך אכילה

היא הנותנת, על הכנת המשכן נאמר "וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה. כלומר, בניית המשכן הייתה ניסית ויהוה מלא את אדריכלו ב- "רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה". אחרת, לא יכל להקים את המשכן. על התפילין לעומת זאת אין איזכור לשום נס או רוח אלוהית ששרתה על יוצרים כאלו ואחרים.

לגבי הידע הטכני להכנת קמעות שאולי עבר מהמצרים לישראלים, זה לא רלוונטי מכמה סיבות. כפי שציינתי בהערותיי הקודמים, עם כל הידע והכלים המתקדמים שיש לנו היום, לוקח כשנה ליצור זוג תפילין. גם אם עבר איזשהו ידע, הרי שמדובר על מתי מעט שקיבלו את הידע הזה וברור שלא היה באפשרותם ליצור תפילין ל600000 איש. נתחיל מזה שרמת האוריינות הייתה כנראה נמוכה בקרב בני ישראל שיצאו ממצרים, ובפרט אוריינותם בעברית. מתוך אלו שידעו לכתוב, כמה היו מסוגלים לדעתך להיו סופרי סתם שזו רמה אחרת של כתיבה? שנית, אם תתעמק קצת בתהליכי עיבוד עפצים ובתי התפילין, תראה שמדובר בדרישות ספיצפיות מאד לתפילין שלא סביר שלמדו במצרים.

לגבי המתלוננים, אין שום סימוכין במקרא לדבריך. סתם פרשנות/אגדות.

לגבי מה שציינתי שצורתן של התפילין היא כבית, שבתוכו שוכנת תורת ה' – כדאי לשים לב, שבמשכן נראה לרואה מבחוץ רק מכסה עורות העזים, כך שהמסתכל על המשכן מבחוץ – ראה בעצם 'קופסה שחורה', ואולי התפילין מסמלים את משכן ה' השוכן בקרבנו.

בברכה, גדיאל שעפסל דוליצקי החופר

לגבי המתלוננים שהיו מהערב רב – מקרא מפורש 'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו גם בני ישראל', ומכאן אנו למדים שהתלונות הגיעו מה'ערב רב'

לגבי המתלוננים, אתה מתבלבל. בניגוד לפסוק שהבאתי, זה שלך נאמר אחרי הורדת המן ולא לפני ("ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו").

ובכלל, חלק מהתלונות הן תלונות שווא שאינן משקפות מחסור אמיתי. על המן שטעמו כצפיחית בדבש יטיחו שנפשם יבשה אין כל ושנפשם קצה בלחם הקלוקל. גם התלונה על הבשר היא תלונת שווא, של אנשים שהתרגלו שהאוכל יורד מהשמים ואם כן יכולים לדרוש שגם בשר יירד להם בלי שיצטרכו למעט ממקניהם כדי לאכול. ככל שהשפע גדל – כך רמת הדרישות מתנפחת.

ומשה מבטא תחושה זו באמרו: 'הצאן ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף להם?'. והצעתו למנות זקנים. וכי הזקנים יביאו להם בשר? ודאי שלא. אלא שמשה מקווה שמנהיגות הקרובה ומקובלת על העם תביא להרגעת הרוחות ואולי תפיג את הלחץ הנפשי הגורם לתלונות השווא.

בברכה, דג"ש החופר