האם היהדות התחילה כדת פוליתאיסטית (מרובת אלים)?

תודה על התשובה. למרות שזה נשמע כמו התחמקות ושאתה אפילו לא מעוניין להעמיק בנושא.
איך זה שאתה לא מפקפק בספקולציה הממש לא מחקרית שנקראת יהדות או בתנ"ך?

אני מניח שלפני שגיבשת את תפיסת עולמך עברת על כל טיעוני היקום והדתות שבו ורק אז החלטת. אשריך. לי קצת קשה לעבור על הכל, ולכן אני בוחר לעצמי למה יש פוטנציאל מעניין ורלוונטי ושווה להשקיע בו ובמה לא, ומקבל החלטות לפי מידע חלקי. כך נגזר על בני אדם רגילים שאינם סופרמנים. מההיכרות האפריורית שלי עם התחומים הקלושים והרופפים הללו, אני חושב שזה לא שווה הרבה השקעה. מדובר בהמון ספקולציות עם בסיס חלש מאד. בחלט ייתכן שאני טועה, בפרט לגבי סוגיא ספציפית, אבל מה לעשות. זמננו סופי.
אם לך זה נראה משום מה מעניין ורלוונטי, זה לגמרי לגיטימי כמובן. כל אחד וטעמו וסברותיו. במקרה כזה, אתה כמובן מוזמן להעמיק יותר, ולהיוועץ באנשים שעוסקים בזה. יש לא מעט כאלה, ואתה ודאי לא צריך אותי. תוכל לפנות למשל ל-M שמופיע כאן באתר, או באתר "לדעת להאמין", "רציו" וכדומה.
בהצלחה,

למיטב הבנתי ההבדל בין מונותיאיזם לפולותיאיזם הוא לא הבדל כמותי כי אם הבדל איכותי.(ראיתי את זה איפשהו לא זוכר איפה). במונותיאיזם (לפחות בגרסת היהדות) האלוקה הוא מחוץ לקוסמוס וזה נראלי ההבדל.

חוצמזה אפשר קצת מקורות למה שאתה אומר? נכון שהמילה אלוקים היא היא נשמעת כמו ריבוי אלים אז מה?

א מִזְמוֹר, לְאָסָף:
אֱלֹהִים, נִצָּב בַּעֲדַת-אֵל; בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.
ב עַד-מָתַי תִּשְׁפְּטוּ-עָוֶל; וּפְנֵי רְשָׁעִים, תִּשְׂאוּ-סֶלָה.
ג שִׁפְטוּ-דַל וְיָתוֹם; עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ.
ד פַּלְּטוּ-דַל וְאֶבְיוֹן; מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ.
ה לֹא יָדְעוּ, וְלֹא יָבִינוּ– בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ;
יִמּוֹטוּ, כָּל-מוֹסְדֵי אָרֶץ.
ו אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.
ז אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן; וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ.
ח קוּמָה אֱלֹהִים, שָׁפְטָה הָאָרֶץ: כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם.

אסף – אני מכיר את הנושא היטב וקראתי את רוב החומר המחקרי בנושא. לדעתי זה ממש שגוי. אם אתה רוצה שנעמיק בפרטי – אפשר

אל טרנצנדטי זאת תפיסה מאוחרת. עד הרמבם היו לא מעט שהאמינו באל בעל גוף או בעל הגשמה כלשהי. ויעיד על כך הארב"ד שכתב שרבים וגדולים ממנו (הרמב"ם) האמינו בזה.

ומה עם אונקלוס ופילון שלא האמינו באל בעל גוף?

לא אמרתי שלאל בהכרח יש גוף לפי תפיסת היהדות הקדומה, אלא שזאת לא הייתה אמונה הכרחית והרבה פירשו שהוא כן בעל גוף.
מה גם שאונקלוס ופילון הושפעו גם הם מהתפיסה היוונית.

אונקלוס הוא הפרשן הכי קדום שיש לנו. לא יודע אם הרבה פירשו, יכול להיות שהייתה תפיסה כזאת בעם אבל אני לא חושב שזה היה הרוב. הרמב"ם הוא לא הראשון שאמר את זה. אתה יכול לטעון שכולם בעצם הושפעו מהיוונים אבל אלה ספוקלציות וסיפורים יפים ולא עובדות.

אונקלוס פרשן, התנ"ך מביא את הפשט ושם ישנה הגשמה ברורה. בנוסף גם בקרב חז"ל יש אמרות מגשימות ולכן אני חושב שניתן לחשוב שהייתה גישה של הגשמה בקרב לא מעט.
הראב"ד בעצמו מעיד שהרבה סברו כך וטוען שזה לא עיקר אמונה.

יש עדויות שהקראים אימצו את הגישה של אל טרנצנדנטי מוקדם יותר כעיקר אמונה. יש עדויות שהקראים הושפעו מפילוסופים יווניים וכמו כן הנוצרים והמוסלמים ששינו מאוד את גישתם כלפי האלוהות במאות הראשונות לספירה (ושוב גם אצלם היו גישות שונות בנוגע להגשמה).

מה שאני אומר שגישות שונות היו קיימות, אבל התפיסה של אל טרנצנדנטי כאמונת יסוד ועיקר אמונה הגיעה בתקופה מאוחרת. לפניה היו לא מעט שהאמינו בהגשמה.

אני גם לא טענתי שהאמונה בהכרח יוונית אלא שהגישה של הפילוסופים היווניים תרמה לאימוץ התפיסה הטרנצנדנטית כאמונת יסוד.

בס"ד עש"ק וירא פ"א

ההגשה נשללת במפורש בתורה האומרת 'כי לא ראיתם כל תמונה', ולכן הקפיד אונקלוס לתרגם כל ביטוי שעלול להשתמע ח"ו כנגשמה, בצורה שתשלול הבנה כזאת.

למשל :'וירא אליו ה" – 'ואתגלי ליה ה"; 'ארדה נא ואראה' – 'אתגלי כען ואדון"; 'ואם לא אדעה' – 'ואם לא תיבין אתפרע מנהון'; 'וילך ה" – 'ואסתלק יקרא דה';'אלקים עמך' – מימרא דה' בסעדך'; 'ה' יראה' – 'קדם ה' הכא יהון פלחן דריא'; 'בי נשבעתי' – 'במימרי קימית'.

היוונים בזמן חז"ל היו שקועים בעבודת אלילים, ואף פילוסופיהם לא יצאו מכלל זה. אם כי הפילוסופיה שניסתה להסביר את הכל באמצעות חוקיות מדעית – תרמה לנטישת המיתוסים האליליים.

בימי בית שנים וגם אחריו היתה השפעה גדולה של יהודים על תרבות יוון ורומא ורבים מ'החברה הגבוהה' התגיירו או לכל הפחות התקרבו ליהדות, עד שסופר רומי מתלונן שברומא אין בית שאין בו יהודי'. גזירות הדריינוס על המילה – באו למנוע השפעה יהודית חזקה זו. כך שאם מוצאים בתרבות יוון-רומא קולות מונותאיסטיים – הרי זו השפעת היהודים.

הראב"ד מסכים לחלוטין עם הרמב"ם שההגשמה נוגדת את התורה, אלא שהוא לא מקבל את היחס המחמיר של הרמב"ם הרואה את הטועים בזה כ'מינים', שכן הם שוגגים שטעו בגלל 'אגדות המשבשות את הדיעות', היינו שטעו להבין תיאורים מטאפוריים שבדברי חז"ל כמשמעם, הרי מבואר בדברי הראב"ד שההגשמה היא 'שיבוש הדעת'.

בברכה, יצ"ב לוי"ט

פיסקה 5, שורה 2
… שכן, לדעת הראב"ד הם נחשבים "שוגגים", שטעו בגלל…

הראב"ד אמר שגדולים מן הרמב"ם נפלו בזה. זה אומר שלא רק עמי הארץ נפלו בזה.
הפילוסופים היווניים שללו כל הגשמה וחלקם הואשמו בגלל זה בכפירה. ההשפעה היוונית גרמה בין היתר לדחיקת הפוליתאיזם ועליית הנצרות.

במקרא ובחז"ל יש לא מעט הגשמה. משה למשל ראה את אחורי האל.

בס"ד עש"ק ואתגלי ה' לאברהם פ"א

לדוד – שלום רב,

ממקום שדמית למצוא 'הגשמה' – משם ראיה לסתור. משה מבקש מאלקיו 'הודיעני נא את דרכיך למען אמצא חן בעיניך', הרי משה מבקש לדעת את דרכי הנהגתו של הבורא, ואם כן ברור ש'פני ה' ו'אחוריו' הם ביטוי מטאפורי לדרכי ההנהגה האלקית.

היוונים ראו דוגמה מוחשית בכל עיר וכפר של דת העובדת לא-ל מופשט, שבמקדשו אין פסל, והיתה דת אחת ויחידה שאסרה באיסור חמור ליצור פסלים של אלקות בנימוק 'כי לא ראיתם כל תמונה', והדת הזאת היא היהדות, הפילוסופים היוונים הלכו 'צעד קדימה' וניטרלו את האלקים גם ממעורבות והתגלות בעולם, ובזה 'הקדיחו את תבשילם'.

ה'פטנט' על הרעיון של אלקים 'ללא תמונה' רשום ומתועד במקרא, ונהג הלכה למעשה בכל 'מקדש מעט' יהודי, והיתה לו השפעה רבה על העולם היווני רומי, עש שהיו סופרים שהתאוננו ש'אין בית ברומא שאין בו יהודי' , כך שלא ניתן לשלול את 'זכויות היוצרים' של היהדות על הרעיון של אלקים מופשט.

בברכה, יצ"ב לוי"ט

אני חושב שזה חוזר לשאלה של תורה מן השמיים(להלן תמ"ה). אם באמת תמ"ה אז לא יכול להיות שהתנ"ך מתכוון להגשמה. אפילו אם זה רק כותב אחד ואין תמ"ה קשה לומר שהכל זה תיאור מגשים של הא-ל שהרי יש הרבה תיאורים סותרים אז כנראה מדובר על מטאפורות של דרכי התגלות.
אחת מהמתקפות של הקראים נגד הפרושים-אורתודוקסים הייתה על זה שכביכול הגשמנו את אלוקים. הם תקפו את הספר "שיעור קומה" שהרמב"ם אמר שמצווה לשרוף ורב האי גאון אמר שאם הספר הוא כפשוטו אז זה כפירה ועוד הרבה יצאו נגד הספר. כאן זה מגיע כבר לאמונת חכמים. אמונת חכמים אין פירושה שחכמים תמיד צדקו אלא להאמין שהחכמים היו חכמים. ואם הם באמת היו חכמים אז הם לא יכלו להגיע למסקנה שלאלוקים יש גוף.
בסופו של דבר כל הספרות הכתובה של תושב"ע היא לאחר ההשפעה של היוונים אז איך אתה בודק אם אי ההגשמה היא תוצאה של האמונה היוונית או לא?