האם הרב מניח את המבוקש?

אשמח, אם זו לא טרחה לרב, לקישור לאותו מאמר המוזכר. עדיין לא הבנתי את התשובה שלך, אתה טוען: "טענתי שאין סמכות בתחום העובדתי נובעת מהגדרת המושגים עובדה וסמכות", אך על היכולת שלך להגדיר מושגים המחלוקת נסובה. יכול להיות שאם אגדיר את תחיית המתים בצורה שיטתית אגיע לסתירה, ולכן אסרו עליי להגדיר בצורה שיטתית. הטענה היא לא שעובדה איננה טענה על העולם אלא שחז"ל ידעו את כל העובדות ואנו לא, ובמקרה כזה עלינו לבטל את דעתנו על העובדות בפני דעתם (לשון אחר, הם לא אומרים דברים שגויים מעולם, פשוט אנחנו לא יודעים מה הם הדברים הנכונים). אין שום בעיה שלא לקבל מה שכתבתי כאן (זה אכן שטויות במיץ), אך השאלה היא איך אפשר לשכנע אדם אחר בכך שזה לא נכון (מהסיבות שפירטתי)? על כך, דומני, הרב לא ענה.

אמרתי שזה תלוי בהגדרת עובדה ובהגדרת סמכות. אם הגעתי למסקנה שהם יודעים הכל ולכן אני מבטל דעתי זה בסדר גמור. אבל זו לא סמכות. סמכות היא לציית למרות שלדעתך זה לא נכון. הבחנתי שם בין סמכות מהותית ופורמלית.
עשיתי זאת בספר השני והשלישי של הטרילוגיה, ובסדרות שיעורים שעסקו בסמכות (יש כאן באתר). אפשר לנסות ולחפש באתר סמכות מהותית ופורמלית, ואני חושב שתמצא גם כאן.

קראתי עתה את המאמר של הרב (הקצר, זה שבאתר) אודות "שבח הנחת המבוקש", אך תמוה לי שבעתיים שהרי הרב משתמש באותה הוכחה כנגד אלו שבאים אליו בטענות. כלומר, אם נניח שישנה הלכה שקובעת שלחז"ל יש סמכות מחשבתית במובן הפורמלי, כלומר אני חייב לציית גם אם זה לא נכון לדעתי (נשהה את הבעייתיות הלוגית, למשל נדמיין שפתחנו בהלכות דעות במשנה תורה ומצאנו את זה לנגד עינינו), כיצד הרב מיכי יכול לנסות לשכנע איזה דוס משיגנע שההלכה הזו לא תקפה? יש רק אפשרות לוגית, אך הוא יכול לשלול אותה אפריורי מהיותה לוגית – שהרי באפשרות הבירור הלוגי הוא לא מקבל דבר (כמו אותו ילד שאוטם אוזניו ושר "נהנה בננה"). ודאי שאלו צריכים אשפוז, השאלה שלי היא למה הרב מנסה להוכיח להם את זה במקום ללוח אותם לאברבאנל.

אענה עוד פעם אחת ואסיים. אני פונה למי שמבין את הגדרת המושגים. מי שלא מבין או לא שומר על עקביות לוגית שיילך לאברבנאל. זה הכל.