האם לפי היהדות ניסי הדתות האחרות הם דמיונות?

נדמה לי שהשאלה לא הייתה אודות המישור העובדתי הפסיכולוגי, כלומר האם האדם מצויד ביכולת להחזיק באמונות כאלה ואחרות (במקרה זה אודות ניסים). עפ חלק אחד בתשובתך ("אף אחד לא יכול לקבוע לך במה אתה מאמין") נראה שככה הבנת אותו. אכן לא ניתן "להנדס את התודעה" באופן טוטלי. זו עובדה.
לדעתי השאלה הייתה במישור עובדתי אחר: מה הנורמה היהודית הבסיסית (כלומר זו המופיעה בתורה)?
עפ חלקים אחרים בתשובתך ("לא יודע מה פירוש “לפפי האמונה היהודית” ו"במה עליך להאמין. גבש לעצמך עמדה ותחליט") אתה כנראה חושב שאין ביהדות נורמות אמוניות בסיסיות, גם לא לגבי מעמדם של ניסים.
עמדה זו לא רק סותרת את הניסיון לגבש תיאולוגיה "רזה" אלא גם סותרת את עמדת התורה הבסיסית (גם אם יש מקום לדון בפרטים לגבי זה).
לפי עמדת התורה לניסים- שהיא מאמינה בקיומם העובדתי- יש משמעות. במיוחד זה נכון לגבי המגה-נס של התגלות אלוהים בסיני. כל זה מקרין בהכרח גם ניסיהם של הלא יהודים אפרופו שאלת השואל.

לגבי כיבוד הזולת אתה צודק.

זו שאלה עובדתית, וככזו אין מה לדון לגביה במונחים של סמכות ומחויבות. האם יש תפיסה יהודית מחייבת לגבי ניסים? אני לא חושב (כפי שאיני חושב שיש תפיסה כזאת לגבי רוב מוחלט של הסוגיות). אני מעריך שהיו ניסים, אבל אם אדם יפרש את התורה באופן שהניסים שהתחוללו שם היו מטפוריים, או משלים, איני רואה כיצד ניתן לשלול את הלגיטימיות של עמדתו.
כבר כתבתי לא פעם, שלגבי מעמד הר סיני והמחויבות שנגזרת ממנו אני חושב שזה כן תנאי מכונן (שבלעדיו תפיסתך אינה יהודית).

אם זו תשובתך אני לא רואה איך פתרת את הבעיה. הסכמנו שמדובר בשאלה עובדתית אבל כנראה לא הסכמנו לגבי טיבה. מדובר בשאלה עובדתית אודות הנורמות שבתורה.ספציפית זו שאלה עובדתית אודות הנורמה הרצויה בתורה ביחס לניסים- להאמין בהם או לא? אם כן, באילו ניסים? מה משקלם המעשי (דתי מוסרי?) ושאלות נוספות.שאלות אלו, בניגוד למה שאתה אומר, הן בעלות משקל , גם אם עקיף, של סמכות וחיוב. קשה כמובן לחלץ מהן נפקא מינה, סו וואט?!
לגבי פרשנות מטפורית של ניסים לדעתי הפכת את הסדר על פניו. בעומק הפשט התורה מתנגדת לרלוונטיות של ניסים לחיי האמונה ולחיי המעשה. עניינה בסופו של דבר הוא בקריעת המחיצה בין הטבעי לעל טבעי ולכן בגדול נראה לי שהיא מעודדת יותר דווקא את הפירוש המטפורי.
ניסיות היא לא משהו "יהודי" במהותו (אם כי כמובן רוב היהודים לאורך ההיסטוריה לא יכלו לחיות עם נורמה אנטי-ניסית שכזו… מכאן מרכזיותה של ההדחקה בקיום היהודי).