האם עדיין אתה סבורא שאסור להסכים להסכם עם חמאס?
קראתי את הטור שלך שאתה נגד הסכם שמחזיר חטופים, מבינה את דעתך, אבל האם עכשיו אחרי חזרת החטופים דעתך מעט משתנה?
זה כמו שאם במלחמת העולם ה2 חסידי אומות עולם היו מוותרים על זה, אבל המציל יהודי אחד כאילו הציל עולם ומלאו.
המראות האלה של אנשים חיים והידיעה הזו שיש אנשים כבולים בשרשראות, איך אפשר להתנגד לחזרתם?
הרי לא יהיה פה חיסול החמאס ויהיה מה אז לפחות יחזרו כמה נשמות בחיים.
להשאיר אותם שם זה הרי גזר דין מוות, ואם אתה נגד הפלות איך אפשר להיות נגד להחזיר אנשים חיים?
כמו כן נראה שביבי יעשה הכל כדי שזה לא ייגמר כדי שלא יהיו ועדות חקירה ושלא יתמקדו בו, אתה עדיין חושב שהוא ממלא תפקיד שמקדם את המדינה ולא אותו?
בהחלט. למה שדעתי תשתנה? המראות משנים רק במישור הפסיכולוגי, ואני מתנגד לקבלת החלטות על בסיס אמוציונלי. זו בדיוק הבעיה שעליה דיברתי.
מה זה קשור להפלות? אם הייתי צריך להפיל כדי לשמור על בטחון המדינה הייתי תומך בהפלות. מה עוד שבהפלה אני הורג בידיים וכאן אני רק לא מציל.
בקיצור, תתחיל לחשוב מהראש ולא מהבטן.
אם היית מבקרת בבית לוינשטיין, וצופה שם במצבם של אלו שנפגעו ממחבלים ששוחררו, היית מצרפת גם את אלו כפרמטר למאזן שלך, וכל האויר היה יוצא מהטיעון הדמגוגי (הנובע בעיקרו מתמימות וחוסר רצון/יכולת לחשוב במושגים רציונליים) שאת מציגה כאן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer