האנליטיקה של קאנט
שלום,
לפני עשור וחצי לערך סיימתי את כתיבת הדוקטורט שלי על עמנואל קאנט
בעבדותי צללתי אל ה"אנליטיקה" של קאנט. בפרט, בחנתי את הכ-המדמה (הדמיון) ואת הקשר בין כושר זה של ההכרה לבין הזמן בראי דבריו של קאנט על המספר ופעולת הספירה.
אני מבקש להעמידך על טעות גדולה מאוד המצויה בדבריך על קאנט ב"אמת ולא יציב":
בשום מקום קאנט אינו טוען כי כל משפטי המדע הם סינתטיים-אפריוריים!
קאנט מציג מספר מוגבל מאוד של משפטים שכאלו, הלא הם "העקרונות" הידועים
וכן מציין כי כל משפטי המתמטיקה (אריתמטיקה וגיאומטריה) הם כאלו
האחרונים זוכים למעמד המיוחד בתוקף הקשר ההדוק בינם לבין צורות ההסתכלות, החלל והזמן (ואין כאן המקום לפרט את ההצדקה הלא פשוטה הזו מצדו)
באשר למדע הוא מסיק אך ורק כי המשפט "לכל מאורע יש סיבה" הוא סינתטי-אפריורי.
אך אין הוא מציג אף משפט מדעי קונקרטי ככזה!
צר לי שטעות כל כך משמעותית השתרבבה לדבריך.
מובן לי שספרך מבקש לצבוע במשיחות מכחול רחבות נושא גדול מאוד.
אך אין מדובר כאן על תמצות שהוא כורח המציאות, אלא על טעות מהותית
ההעמדה השגויה הזו היא הזוכה ל"הפרכה" על ידך, אך לא את קאנט אתה מפריך בדבריך….
בברכה
שלום רב.
תודה על ההערה/תיקון. אני כבר לא זוכר את הניסוחים המדויקים שלי, אבל טענתי היא כזאת:
קאנט ממשיג את הקטגוריה של הסינתטי-אפריורי. הוא כולל בה את הסיבתיות והאינדוקציה. בכך הוא חשב שפתר את הבעיה האפיסטמולוגית של הספקנות: איך ניתן להגיע לידע על חוקיות העולם (חוקי הטבע).
משמעות הדבר היא שחוקי הטבע באופן מהותי גם הם סינתטיים אפריורי, שכן אי אפשר להגיע אליהם באמצעות ניסיון בלבד. אני כמובן מניח כאן שלמרות שיש בהם מרכיבים אמפיריים (אפוסטריוריים) באופן מהותי הם סינתטיים-אפריורי, שכן חוזק השרשרת נקבעהעלמידי החוליה החלשה ביותר בה.
להבנתי זה יוצא בהכרח ממשנתו, גם אם הוא לא כותב זאת בפירוש אלא על הסיבתיות והאינדוקציה. בלי זה אין בדבריו שום פתרון לבעיה האפיסטמולוגית (ראה אצל ברגמן, מבוא לתורת ההכרה, פרק ח-ט).
אז אני מניח שאתה צודק שדבריי אינם ציטוט אלא שחזור או ראירגון של משנתו. אבל מהותית זה שם.
בברכה,
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer