הבהרה בשתי עגלות

עוד שתי שאלות קטנות :
– הדיון על המקרים השונים של התיאום בין תבונה למציאות ריאלית הוא דומני בעצמו במישור אפריאורי , אז איך דיון "אפריורי" יכול לתת תוקף בעצמו על עצם השאלה לגבי תוקפו על המציאות הריאלית?

-מנסים להצדיק את עיקרון הסיבתיות כתקף על העולם החיצוני, האם אין בזה הנחת המבוקש בזה שמחפשים סיבה כדי להצדיק את התיאום בין שכלי וריאלי. כלומר
מהי הצדקה לסיבתיות?
–>יש תיאום בין שכלי/ריאלי
מאיפה?
מאיזושהיא ס.י.ב.ה (תאולוגית ,מקרית, אפיסטמולוגית)
מחפשים סיבה כדי להצדיק תסיבתיות.
קצת מעורפל אבל אני מקווה שזה מובן..

כמו שבג"ץ מחליט שהוא עצמו צודק. אין לנו כלי אחר פרט להתבוננות עצמית. הטענה שגם היא מוטעית זו תמצית הספקנות. לספקנות אין לי מה לענות פרט לכך שאיני מסכים לה. כך גם אתה יכול לטעון שהחושים שלנו מצדיקים את עצמם.

הסבר אינו סיבה. זה ערבוב מושגי. עקרון הסיבתיות לא מבוסס על עצמו. הוא פשוט נכון מחמת טעם או נימוק כלשהם.

תודה רבה.
האם עמדה אנליטית מקבלת טיעון סינטתי
(אידוקציה וכוי ) במישור אפריורי בלבד ?

לא הבנתי את השאלה. עמדה אנליטית טהורה לא מקבלת אינדוקציה או טיעונים סינתטיים בכלל, אלא אולי ככלל התנהגותי אבל לא ככלי להכרת המציאות.

בדוגמה שאתה מביא לגבי הגאומטריה.
הנחה ששתי קווים לא נפגשים אף פעם נראה לי נובע מאידוקציה. (אולי נראה לי זאת פשוט הנחה
אז אני טועה)
בכל זאת דומני שיש שימוש באינדוקציה במטמטיקה (אין סוף וכוי)
אז איך זה הוא רק תחום אנאליתי ?
שאלה שלי היא שמידה ויש שימוש באידוקציה או טיעונים סינטתים בתחומים אפרוריים בלבד (כמו מטמטיקה) אז איך אפשר להיווכח לגדי תוקפם שהרי אין ניסיון שיכול לסתור אותם ?

אקסיומה לא נובעת מאינדוקציה. אף אחד אף פעם לא הלך עם המקבילים עד אינסוף לבדוק שהם לא נפגשים. זו הנחה של שכל ישר (התבוננות בלתי אמצעית באידיאת המקבילות).
במתמטיקה אין שום שימוש באינדוקציה.
את השאלות שלך לא הבנתי, אבל ממילא ההנחה שעליה הן בנויות לא נכונה.

שבוע טוב
אתה טוען שרק טענה סינטתית בעלת תוכן.
טענה כמו "הגמד קטן" אמנם אנליטית (ניתוח הגדרה) אבל בעלת תוכן.
איך ייתכן ?

לטענה אנליטית יש תוכן. טענתי היא שהתוכן לא מחודש (הוא טמון במושגים ובהנחות).