הגדרת אינטואיציה

קראתי את טור 653.
נתחיל מזה שמאוד מוזר שעקרונות כ"כ חשובים לא מספיק ברורים לכולם, ואנשים מערבבים ביניהם (כמו שהערת על אלו שמערבבים בין אינטואיציה לרגש)
למיטב הבנתי – ואשמח לשמוע את התייחסותך – בטור יש התייחסות לשני יסודות שונים, שאת שניהם אתה מכנה "אינטואיציה" (כמובן אין פסול בעצם זה שאתה קורא לשניהם באותו שם, רק צריך להבחין ביניהם):
יש את המובן הנפוץ יותר לאינטואיציה, שהיא פתרון למקרה פרטי ע"י שקלול נתונים באופן לא מודע. כך לגבי הדוגמה שהבאת בהתחלה מהמדען שעלה ברגע על התשובה, כך לגבי האינטואיציה שאדם פלוני משקר, האינטואיציה – מראיית צורת הפנים – שאדם כועס. אינטואיציה שטעינו בדרך. בכל אלו מדובר במקרה פרטי, שיש לגביו נתונים מסוימים. שאפשר להשוותם באופן לא מודע למקרים שנפגשנו בהם בעבר. 
יש את המובן הבסיסי יותר מבחינת החשיבה שלנו, שהוא עקרונות החשיבה שלנו. למשל תער אוקאם שהזכרת. או עצם ההבנה שיש חוקיות לעולם, שאפשר ללמוד מהעבר על העתיד וכו'. כל אלו לא בנויים על סמך שום נתון. אלא מוטבעים בשכלנו מראש. אדם שמעולם לא ראה שקרן או אדם שכועס, לא תהיה לו אינטואיציה להבחים בשקר ובכעס, אבל הוא נולד עם ההבנה שהעבר מלמד על העתיד.
האם הבנתי נכון? האם אתה מסכים לדבריי? או שלא דייקתי במשהו?
צודה