הגדרת בר הכי

שו"תקטגוריה: הלכההגדרת בר הכי
ישי שאל לפני 7 שנים

זכור לי שאמרת שבר הכי שיכול לפסוק הלכה הוא מי שהלימוד שלו יציב, כך שבדרך כלל הוא מגיע לאותה מסקנה כשהוא לומד את הסוגיה שוב (אמנם לא מצאתי את זה עכשיו במאמר במישרים, אבל זה לפחות זכור לי כתורה שבע"פ).
תהיתי אם הרב עדיין מחזיק בדעה זו.
(התהייה עלתה בי בעקבות השאלה כאן על קינות בקשר לשואה)

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

זה נמצא במאמר במישרים.
לגבי הקינות, אומר כמה דברים: 1. זו לא שאלה הלכתית. 2. כידוע רק חמורים לא משנים את דעתם. מדובר על קריטריון כללי ולא שאין לו יוצאים מן הכלל. 3. מי אמר שפסקתי אז הלכה? בשנים האחרונות אני די יציב בעמדתי החדשה.
ולשאלתך, אני עדיין מחזיק בדעה הזאת, שאל"כ לא אוכל לפסוק הלכה (כי אני משנה דעה). 🙂 

ישי הגיב לפני 7 שנים

אני בהחלט חושב ששינוי הדעה כאן הוא מבורך (שלא לומר מה דעתי על המאמר ההוא).
אני חושב שפסקת אז הלכה למי ששאל. אולי לא לגבי הפלות אבל לגבי איסור בורר בשבת.
אבל הקינות הן רק סימפטום. אני חושב שרבים (ממי שלא מכיר אישית) לא רואים הרבה קשר בין הרב מיכאל אברהם מודל תש"ס לרב מיכאל אברהם מודל תשע"ז. אני אישית דווקא יכול לראות הרבה קשר, אבל ההבדלים הם עצומים (ודומני שבהקדמה לספר הרביעי מהקוורטט כתבת "כמו זר נחשבו").
ההרגשה היא גם שלא היה מדובר במהפך של יום אחד (שכדבריך אתה מחזיק בדעותיך הנוכחיות כבר שנים רבות) אלא בתהליך שלא ידוע אם נגמר (ולכן אנשים אומרים לך מה תהיה עוד כמה שנים). והשינויים הם לא רק מתש"ס לתשע"ז אלא גם קודם היו הרבה שינויים. כמובן שאדם מאמין בדעותיו הנוכחיות, וכמו שהוא לא צריך לשנות אותן בגלל שיש מי שחושב אחרת הוא גם לא צריך לשנות אותן בגלל שהוא עצמו חשב פעם אחרת, אבל השאלה היא האם לעומד מבחוץ יש על מה להסתמך, וכאן הקריטריון של יציבות באמת נראה סביר, ונדמה שהוא לא מתקיים.

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

אחרי שעניתי בבוקר חשבתי שעיקר חסר בתשובתי (הייתי בנסיעה ורק כעת חזרתי). אשלים וזה יבהיר גם את יחסי להערתך כאן.
שינוי הדעה בנושאים אלו (של הקינות) לא נבע מכך שהיתה לי טעות בחשבון הקודם או טעות בסברא כלשהי. פשוט עמדותיי והשקפותיי השתנו (טול כדוגמה את שינוי העמדות של הרב סולובייצ'יק מסגן נשיא אגודת ישראל בארה"ב לנשיא רבני המזרחי. האם בגלל זה לא היית סומך על פסיקותיו?!). זה ודאי יכול לקרות ואפילו הרבה ואין בכך כלום. רק כשאני חושף טעויות שהיה עליי להבינן כבר אז ולא עליתי עליהן אלא עכשיו, אות הוא שאז עוד לא הייתי מגובש.

ככלל, אני מחזיק בעמדות שמשתנות עם השנים, אבל למיטב הבנתי השינוי הוא די רציף ובכיוון ברור (זו קצת יציאה הדרגתית מהכוח אל הפועל). לכן עמדתך האישית שרואה קשר בין מ"א ההוא לביני נכונה לדעתי.

ישי הגיב לפני 7 שנים

גם השינוי בין הד"ר לפיזיקה לאברך בנתיבות שלום היה באותו כיוון?
בכל אופן, אני לא עמדתי על הקריטריון, כך שאין להפנות אליי את השאלה לגבי הרב סולובייצ'יק, מה גם שהוא שינה את השקפתו בנושא ספציפי ולא בערך בכל דבר.
אבל העיקר הוא שלא הבנתי את החילוק. האם שינוי בהשקפות לא נובע מטעות בסברה או מטעות בחישוב (אני מניח שיש גם זה וגם זה)? אני מניח שאתה מתכוון שאתה מתכוון לחלק בין טעות בסברה לגבי עניין מסוים בהלכות שבת לבין שינוי בסברה לגבי עניינים עקרוניים כמו היחס ל'גדולי הדור' (שמוזכרים במאמר שם), אבל אני לא מבין למה טעות בסברה לגבי עניינים עקרוניים יותר היא פחות רלוונטית.

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

שם לא היה שינוי כלל, יען כי הדוקטורט שלי נעשה במקביל ללימודים בישיבה (נתיבות עולם, לא שלום).
לעצם העניין, יש הבדל בין לגלות טעות בחשיבה ההלכתית בסוגיא מסוימת לבין שינוי של תפיסת עולם או גישה לעקרונות מטא הלכתיים. בדבריי למעלה נתתי את המרשם (הלא ממש אלגוריתמי): האם במבטי היום מצאתי שכבר אז הייתי אמור להבין את הטעות (הייתי לא מיומן בחשיבה הלכתית), או שמא התוצאה השונה היא רק בגלל שינוי במבט/בגישה/בערכים שקרה בינתיים. לשון אחר, האם כבר אז מי שמיומן ממני היה יכול להעמיד אותי על טעותי אם הייתי מתייעץ, או שמא אז לא יכלו לשכנע אותי אלא פשוט עכשיו קרה אצלי שינוי בתפיסה. זו לא התגבשות אלא שינוי. זהו ההבדל בין טעות לשינוי. בקצרה, השאלה היא האם אני מגלה טעות או שהשתניתי. אני מודע לכך שהקו בין שני אלו אינו חד אבל הוא בהחלט קיים.

י.ד. הגיב לפני 7 שנים

שמעתי פעם שפוסקים ספרדיים המונים ראשונים, מונים את פירוש המשניות לרמב"ם ואת היד החזקה כשני ראשונים שונים. העובדה ששניהם חיו בגוף אחד של משה בן מיימון איננה משנה שהרי העובדה שמשה בן מיימון שינה את דעתו בספר היד החזקה איננה מפקיעה את דעתו של משה בן מיימון בספר פירוש המשניות.

בעניין עצמו של "בר הכי" קראתי פעם בשם חכם צבי שכדי להיות בר הכי לפסיקה צריך אדם לעקור את השולחן ערוך. כלומר, את היכולת ללמוד את המקורות באופן ראשוני באופן שיעקור את השיטה הקודמת לו. ואולי הן הן הדברים.

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

מכיון שאלו המונים ראשונים טועים אין לי עניין לבחון כיצד הם עושים זאת. אבל זו בהחלט אנקדוטה משעשעת.
דברי החכ"צ מובאים על ידי בנו (היעב"ץ). ראה מקורות נוספים כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/

מוטי הגיב לפני 7 שנים

בעניין הגדרת 'בר הכי', שהרב כותב שזה תלוי בהסקת מסקנות יציבה, כלומר שבכל לימוד מגיעים לאותה מסקנה:
1. אני מניח שאין זה הקריטריון היחיד. מהם הקריטריונים הנוספים?
2. מהי הסיבה לקריטריון הזה, האם לא ייתכן שאדם בעל שיקול דעת מוטעה, מובל על ידי מוטציה מחשבתית, אופי או צורת חשיבה, ותמיד הוא יגיע לאותה טעות?
תודה רבה

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

ברור שאין כאן קריטריונים מתמטיים וודאיים. אלו אינדיקציות שונות שמצטרפות לתחושה של אדם שהוא כבר מבין בנושא. יתר על כן, דעות יכולות להשתנות גם הרבה אחרי שאתה בר הכי (משה דיין אמר שרק חמורים לא משנים את דעתם). ועדיין היציבות היא אינדיקציה טובה.

השאר תגובה

Back to top button