הוכחה מן המוסר
בדיוק סיימתי עכשיו את ההוכחה מן המוסר בספרך המעניין המצוי הראשון.
לא הצלחתי להבין מדוע אתה יוצא מנקודת הנחה שאם ישנה אנושות, חייב להיות מישהו שיצר "כללי על" שימרו עליה מבחינה אנושית ומוסרית. (ההוכחה שלך מן המוסר).
נניח שהעולם נברא במקרה, במשך טריליארדים של שנים שוכפלו מוטציות וזנים שונים, וכעת יש בני אנוש מהסוג שלנו, בני האנוש מפתחים כללי מוסר במסגרת ההתקדמות המוסרית של העולם ומתוך ההבנה שעדיף לחיות זה לצד זה, מה הקשר שבגרמניה ע"י דמוקרטיה הגיעו לכזה שפל מוסרי, אז מה? בגלל זה חייב להיות "צו קטגורי" של אלוה תבוני? יכול להיות שבעוד 2000 שנה בני האנוש לא יאמינו למשמע אוזנם שבני אנוש כמותם ניזונו מבשר פרות ותרנגולים, בדיוק כמו שאנחנו לא מסוגלים להאמין שאולי (לצורך הדוגמא ההיפותטית) לפני 20,000 שנה בני אדם אכלו בני אדם (כולם, לא רק הקניבלים).
כמו שיש לאדם צורך הישרדותי (וגם לזברה) יש גם לחברה אנושית צורך בלייצר כללי מוסר וזה צורך טבעי. ובסך הכל כמו שקאנט הרגיש צורך לבנות "תבנית מנצחת" הדתות עשו את זה באופן טבעי דרך האלוהים שהמציאו (הכי קל).
אני כמובן לא חושב חלילה כך, אני כותב את הדברים בצורה הזו לתועלת חידוד השאלה.
תודה רבה ושבוע טוב.
לא ניסחת נכון את ראייה מן המוסר. אפילו לא קרוב. קרא שוב.
לעצם ההסבר האבולוציוני, הסברתי שם באורך מדוע הוא לא אלטרנטיבה לראיה (הנכונה).
הראיה מתבססת על ההנחה שלא ניתן לגזור נורמות מעובדות. מה שראוי מעובדה פיזית.
נשמע מהשאלה שאתה פשוט לא מכיר את זה שיש דבר שראוי או לא ראוי.
אז אם אתה חושב שיש משהו "נכון" או טוב יותר בלהציל אנשים או משהו "רע" בלהרוג חפים מפשע, יותר מלאכול גלידה בטעם ווניל או בננה. אז הראיה בשבילך. אם לא, אז לא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer