הומוסקסואלים

חיים, ראה את התיקונים שהתפרסמו לכתבה כאן באתר

אני לא טוען בדווקא לבעיה מוסרית (שאני לא לגמרי בטוח אם באמת אין כזאת), אני טוען שאלוהים מגדיר את הדבר כתועבה רוחנית ומעשה בל יעשה ונשמע (לי לפחות) מהלשון "תועבה" שזה מעשה בל יעשה באופן גורף.
מעבר לזה – גם אם יש קושי מוסרי בנוגע לאנשים כאלה כי הם לא יכולים להקים משפחה, האם ההלכה אמורה לכפוף את עצמה לטובת המוסר? הרי הרב בעצמו אומר שההלכה באה להוסיף ציוויים בעלי ערך רוחני שעלולים לסתור את המוסר שהוא "בסך הכל" נועד כדי לעשות סדר בעולם הזה. אם ככה אז היינו אמורים לפרש כל ציווי הלכתי כמסתדר עם המוסר ואז באמת המוסר וההלכה היו חופפים, אבל נראה ברור שזה לא כך.
היינו יכולים להגיד אותו דבר על אשת כהן שנאנסה ולעשות אוקימתא דחוקה מאוד ש"היא צריכה לעזוב את בעלה רק אם היא לא אוהבת אותו" ודברים דחוקים אחרים שמוציאים מההלכה את כל ערכה.

כל זה בכלל בלי להתייחס לכך שברור לכל בר דעת שיש הרבה מאוד בעיות (חברתיות,מוסריות וכו') בתופעה הזאת. אומנם יש קושי מוסרי שהרי אותם אנשים רוצים להקים משפחות, אבל יש עוד הרבה ערכים "אנושיים" גם נגד להתיר דבר כזה (כלומר גם שיקולים שלא נובעים מערכים תורניים).

לי זה לא נשמע כך. בטח שאין שום הכרח בזה.
את הנקודה הזאת הוא הביא נכון בראיון (בניגוד לנקודות אחרות). אמרתי שאם יש שתי פרשנויות הלכתיות אפשריות ואחת מהן מוסרית יותר, אין סיבה לא לבחור בה. לא בגלל שההלכה היא בהכרח מוסרית אלא בגלל שאין סיבה ליצור קונפליקטים במקום שאין הכרח לזה. כמו כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק. העובדה שמדובר בשעת הדחק לא אומרת שהלכה כר"ש. אבל אם הלכתית אפשר לנהוג כר"ש אז שעת הדחק היא סיבה לעשות זאת.

אז בעצם לפי הרב כשתקום סנהדרין היא צריכה תמיד למצוא דרך לכפוף את ההלכה למוסר על ידי פירוש שיסדר את הבעייתיות המוסרית שבהלכה. נשמע לי מאוד בעייתי ובעצם מרוקן מתוכן את כל ההבחנה בין הלכה ומוסר שהרב עושה.

זה לא מה שכתבתי. קרא שוב

"אמרתי שאם יש שתי פרשנויות הלכתיות אפשריות ואחת מהן מוסרית יותר, אין סיבה לא לבחור בה." (ציטוט של הרב).
במקרה של הומוסקסואלים הרב מציע פירוש אחר כדי שימנע את הבעיה המוסרית שעולה מהמקרה.

אפשר עקרונית להציע פירוש בכל סוגיה של הלכה אנטי מוסרית ואז אקלע שוב למקרה של העדפה של הפרשנות המוסרית על פני הפרשנות הלא מוסרית.

אפשר להציע מה שרוצים. השאלה עד כמה זה סביר. אני לא מדבר על משחקים בכאילו אלא על פרשנות סבירה מצד עצמה. אם יש הצעה סבירה אז אכן יש מקום לשקול אותה.

מה הכוונה בסבירה? סבירה מבחינת למידה מפשט התורה? סבירה מבחינת התאמה למוסר ולשכל הישר?

סבירה כפרשנות לפסוקים ולהלכות חז"ל. קריטריונים לסבירות מכילים גם שיקולי סברא וגם שיקולי פרשנות (לשון וכו').

טוב, זו פרשנות מופרכת.
הרי התורה לא הייתה יכולה להטיל עונשים רק על מי שיש לו גם משיכה לנשים כי אלה דברים שבלב האדם, ובית הדין לא יכול להעניש על בסיס זה.
ואילו חז"ל סברו כן, לא היינו צריכים להגיע לפלגינן דיבורא בפלוני רבעני לרצוני (כי אולי אני לא נמשך לנשים ואילו פלוני כן).

גם שוגג או אינו מתכוון או משאצל"ג הם בדברים שבלב האדם. וכך גם הכוונה לקבל מצוות בגיור, או הכוונות שמתלוות לחוזה (דברים שבליבו ובלב כל אדם). בהקשרים שונים ההלכה רואה את תפקידו של בי"ד להעריך מה בליבו של אדם. אם מדובר בהומו מוצהר שחי כך כל חייו אז כנראה זה לא יצר לחטוא אלא נטייה שונה. לא צריך בשביל זה יום לימודים ארוך ולא לבחון כליות ולב.

נדמה שלב דיבר על הב"ד, ולכן שוגג אינו מתכוון ומלאכה שאצ"ל, אכן אינה נתונה לבית הדין להרוג על פיה, אא"כ מוכח כבעיא בכותחא כגון המכבה את הנר בשביל השמן, שאכן כוונתו הייתה לצורך השמן, ואגב לר' יהודה הדבר אסור מדאו'.

לגבי הומוסקסואליות, הראיה של לב מפלגינן דיבורא בפלוני רבעני נראית ראיה חזקה, הרי היה אפשר להציג את הנרבע כמי שנמשך רק לגברים כי הוא הומו מוצהר שחי כך כל חייו וממילא לא נגיע לחידוש הנורא של פלגינן דיבורא.

גם אני דיברתי על בי"ד. הם צריכים להחליט האם להרוג או לא, ולקבל גר או לא.
הראיה שם חלשה. א. ייתכן שחז"ל לא תפסו שיש כאלה שאצלם זה טבע ולא יצר. ב. לא חשבו שמדובר באוקימתא כמו ההיא, וגם אין צורך בה. יש שם הסבר משכנע והכל בסדר. הפלגינן אינו חידוש מכוח קושיא. זהה עיקרון שמופיע גם במקומות אחרים (כמו בר בניתוס בדף כה ועוד).

אפשר להתיר משום אונס רחמנא פטריה

וְלַנַּעֲרָה לֹא תַֽעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָה חֵטְא מָוֶת כִּי כַּֽאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּֽה

והיצר המין שנמשך לאותו המין רצח את היצר המין שנמשך למין השני, ואנוס הוא, ורחמנא פטריה.