הטיעון מחוץ לחוקים

ולגבי השאלה השנייה, שעצם קיום חוקים כבר מעלה שאלה?

עברתי בקצרה על הפוסט ועל התגובות.
שאלתי היא האם יש בכלל אפשרות לאדם לראות במה שבדיעבד נוצר כמשהו לא מיוחד? אולי בעצם קיומנו אנחנו מתחייבים לראות את מה שיש כמיוחד. הרי אנחנו גם נוצרנו בתהליך התפתחותי שגורם לנו להיות מתאימים לסביבה, אם כך האם יש לנו יכולת "לצאת מעצמנו" ולראות מדד למיוחדות שלא "משוחד"? כי למיטב הבנתי כל עוד אנחנו נותנים את הקריטריון כי זה פשוט "נראה לנו מיוחד" זה בעייתי.

ואולי גם מדד האנטרופיה עצמו או הרצון לראות משהו מיוחד באנטרופיה קטנה יותר הוא גם פרי מחשבתנו שלא היינו יכולים לראות את הדברים אחרת. כלומר אם היינו נוצרים בעולם אחר בו האנטרופיה הייתה גדלה באותה מידה היינו אומרים שזה מיוחד. ועצם הימצאותנו איפה שאנחנו נמצאים מחייב אותנו להגיד על כל מה שהוביל לכך שזה "מיוחד".

כלומר לא מעניין אותי לגבי מחולל החוקים מה הוא חשב, השאלה היא האם לי הייתה אופציה לחשוב אחרת. שאם כן, לייחודיות יש משמעות כי היא באה אל מול אפשרות אחרת. אך אם בכל מצב שהיה יכול להיות הייתי חייב לראות מיוחדות, הטיעון לא תקף.

מחכה עדיין לתגובתך, בתקווה שאכן יש מדד אובייקטיבי שמציג את הייחודיות, שלא תלוי בצורה בה התפתחתי.
כיוון אפשרי שחשבתי עליו כרגע, הוא שעצם קיומו של יצור שמסוגל בכלל לדון בנושא, לחוש את המשמעות שנוצרת מאליה, להרגיש את ה"ייחודיות" גם אם היא כפויה בכל מערכת שנחיה בה, זהו לא דבר מובן מאליו וזהו מדד אובייקטיבי אולי. כלומר בזה הייחודיות. לא בזה שאני מרגיש ייחודיות כזו או אחרת שהרי לפי שאלתי ייתכן ובכל מצב ארגיש את הייחודיות, אלא עצם יכולתי בכלל לחוש ייחודיות והסיפוק מזה אולי זה מדד אובייקטיבי שמייצג את הייחודיות.

כפי שהסברתי במחברת, המדד לסיבוכיות לא תלוי באיך התפתחת. האנטרופיה היא גודל שניתן לחשב אותו אובייקטיבית, ועובדה היא שבעולם הפיסיקלי יש את החוק השני של התרמודינמיקה שלפיו מערכת סגורה לעולם לא מקטינה אנטרופיה (=לא מגדילה מורכבות/ייחודיות). אם האנטרופיה היתה משהו סובייקטיבי שלנו, אין סיבה בעולם שהפיסיקה היתה מתחשבת בגודל כזה.

אריק, לגבי השאלה הראשונה אני טוען שיש חוסר הבנה אוניברסלי בהבנת הטיעון, ולפי שיטתי שאלתך מתורצת. הרב לא הסכים איתי אבל אחד המומחים בהסתברות (עלי מרצבך) הסכים איתי לחלוטין (נדנדתי לו שוב ושוב לוודא שהוא אכן מסכים, לא פרסמתי הכל באתר).
ראה בשני מאמריי כאן (הקישור לשני נמצא באחת התגובות):

https://mikyab.net/שות/מאמר-תגובה-לאתולוגיקה/

באשר לשאלה השנייה, אני חושב שכן. כשיש חוק סביר שיש מחוקק גם אם הוא לא מייצר יצורים מיוחדים. בניסוח אחר, כל עוד ההתנהלות היא בנוהל קבוע (חוק קשיח) זה עצמו מיוחד.

"אין סיבה בעולם שהפיסיקה היתה מתחשבת בגודל כזה."
למה הכוונה הרב?

כוונתי לומר שאם אנטרופיה היתה מדד סובייקטיבי אז בעולם שבו היו יצורים אחרים היא היתה מוגדרת אחרת. אבל האנטרופיה מופיעה בחוקי הפיסיקה ומתארת את התנהלות העולם כפי שהוא, ולכן היא כנראה לא תלויה בצורת ההסתכלות הספציפית שלנו. הרי זה אותו עולם לנו לחייזרים שיתבוננו בו. מכאן ראיה שאנטרופיה היא גודל אובייקטיבי ולא תולדה של המבנה או הביוגרפיה שלנו. מי שלמד מכניקה סטטיסטית יודע שיש דרך מתמטית לחשב אנטרופיה ואין בה שום דבר סובייקטיבי. זה פשוט לספור אפשרויות.

1) כלומר הציפייה לתוצאה אנטרופית היא דבר מובן מאליו גם לא בעיניים סובייקטיביות, לכן אם המציאות היא אנטי אנטרופית בניגוד למצופה זה דורש הסבר?
2) האם אכן המציאות היא אנטי-אנטרופית? האם הסדר בכדוה"א לא משפיע על אי-סדר במקומות אחרים בעקבות כך בהתאם לחוק האנטרופי?
3) האם לא ייתכן שעצם הטיעון שטענתי בסעיף 1 הוא עצמו נובע ממבני הסובייקטיבי?

1. נכון. אני טוען שניתן להגדיר מיוחדות בצורה אובייקטיבית דרך האנטרופיה. וכעת אני שואל מדוע העולם או החוקים הם מיוחדים?
2. אכן, זה ההסבר המדעי אבל זה לא מסביר את הבעיה הפילוסופית. הסברתי זאת. גם אם במקום כלשהו נוצר אדם ובמקומות אחרים מתרבה האי סדר זה דורש הסבר פילוסופי. להדגמת ההבדל, ראה בדיון כאן על אנכסימנדרוס:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA/
3. לא. אפשר כמובן להיות ספקן לגבי כל מה שאני אומר, ועל ספקנות מוחלטת לעולם אין תשובה. טענתי היא שחשיבה רציונלית מוליכה לאמונה. מי שנוטש את הרציונליות אכן יכול לוותר על האמונה, אבל בשביל מה לדון אתו? דיונים מבחינתי נעשים במסגרת רציונלית והגיונית.

" גם אם במקום כלשהו נוצר אדם ובמקומות אחרים מתרבה האי סדר זה דורש הסבר פילוסופי." מדוע פילוסופית זה קשה? הרי הגיוני שבמסגרת מסוימת אנטרופיה לא תגדל אם במסגרת הגדולה יותר העיקרון נשמר. מה לא הגיוני בכך? למה זה מפליא?

זה בהחלט מפליא, כפי שכל אחד מבין היטב. הרי אם היה נוצר אדם לידך היית מאד מתפלא, גם אם היו מסבירים לך בטוב טעם שמסביב התרבה הבלגן והאנטרופיה הכללית מתקזזת. אם אתה רואה לידך רוח נושבת חזק שלוקחת שברי עציץ ומעיפה אותם לגג ושם הם מסתדרים בצור השל עציץ שלם, לא היית מתפלא? ושוב, היו מסבירים לך שמסביב התרבה הבלגן, כך שאין לך מה לדאוג לאנטרופיה ולחוק השני.
אנשים חושבים שחוקי הפיסיקה הם חזות הכל. אבל לא, הם תנאי הכרחי ולא מספיק. ראה את הדיון במאמר ששלחתי לך.