הטלת ספק בטיעונים פילוסופיים כלליים

איפה הרב נכנס לעומק על השיקול הסטטיסטי המתמטי?

מה יש להיכנס לעומקו? אין לו עומק. דבר מורכב לא סביר שנוצר בלי יד מכוונת. הסבר יש במצוי הראשון, אם בכלל צריך. זה היסוד של החוק השני של התרמודינמיקה.

אני מאמין שדבר מורכב לא סביר שנוצר בלי יד מכוונת, אבל זה מילים, לא מתמטיקה וסטטיסטיקה. הרב הסביר את המתמטיקה והסטטיסטיקה בחלק על התרמודינמיקה במצוי הראשון?

גם החוק השני של ניוטון שכל גוף ללא כוח ממשיך לנוע בתנועה קצובה בקו ישר זה מילים ולא חוק בפיזיקה? זו לגמרי מתמטיקה גם אם אין לך דרך לעשות חישוב מדויק. אתה יכול לעשות חישוב על מודל ולשאול את עצמך מה הסיכוי שדבר מסוים ייווצר בדרך מקרית ולהשתכנע הרעיון המתמטי הזה. הסברתי שם את הדבר, אבל לא תמצא שם מתמטיקה גבוהה, וגם לא צריך. יש אנשים שחושבים שמתמטיקה זה נוסחאות, אבל הם טועים. מתמטיקה זה רעיונות, שמבוטאים במקרים רבים בנוסחאות.

אני מסכים, אבל עדיין בתרגום של המילים למתמטיקה זה נותן לי עוד בדיקה של כמה הדעה מוצדקת. זה למה אני רוצה להבין למה בדיוק הסטטיסטיקה והמתמטיקה שהתכוונת.

אני זוכר במצוי הראשון חישובים של ההסתברות של שרשרת חלבונים באורך כך וכך. זאת המתמטיקה שהתכוונת?

כן

ההנחה שלכל מורכב יש מרכיב היא סבירה אבל לא כאשר נתון לנו בוודאות שהמרכיב שונה מכל דבר שאי פעם נודע לנו. זאת בדיוק הבעיה שלי וזאת הטענה.
זה תקף גם לחוקי טבע – נכון שמניחים שהם נכונים בכל מקום ביקום, אבל אם נתון לנו שיחד עם נכונותו של חוק מסוים יהיה שינוי משמעותי וקיצוני מאוד שמעולם לא צפינו בו במקום מסוים, אני לא חושב שיש להניח שהשינוי הזה באמת קורה. מה שאני אומר זה שצריך להוכיח שיכול בכלל להתקיים משהו כל כך שונה מהיכרותנו עם המציאות כדי להניח שלכל העולם כולו יש מרכיב אם המרכיב הזה בהכרח שונה מאוד מכל מרכיב שידוע לנו. גם מבחינה מתמטית – ככל שההשלכות של חוק על נקודה מסוימת סותרות את היכרותינו עם העולם – פחות סביר שהחוק הזה נכון על הנקודה הזו.

טוב, זו סתם התעקשות. אין לי מה להוסיף.

אוהד,
ההנחה שלך שיש "משהו כל כך שונה מהיכרותינו את המציאות" מבוססת על ההנחה שיש "מציאות" (היקום), יש מה שמעבר לה ואתה עצמך מסוגל לחצות את קו הגבול בין השניים ולהעריך את היחס הלוגי בין שתי הזירות. ואז אתה מגיע למסקנה אגנוסטית – אין לנו יכולת להעריך מהו הדבר שמעבר למציאות.
כלומר אתה שם את עצמך בדיוק באותו מקום של יריבך הטוען שגם הוא מבין את היחס שבין שתי הזירות (הוא מניח שזה יחס סיבתי בין בורא לנברא) אבל בניגוד אליו אתה מסרב אפריורית להתחייב לקיומו של ידע אפריורי כלשהו. בעיניי זה פרדוקס.

זו לא התעקשות, אין ספק שמתמטיקה נכונה תמיד. הבעיה מגיעה כשהיא אומרת משהו שסותר לחלוטין כל ניסיון שלנו. פשוט נקבל אותו?

אבל כן, זה לגמרי מוביל לאגנוסטיות.