הידור בנרות חנוכה

לכאורה עדיין יש לחלק ע"ד דברי האחרונים הנ"ל, ואף אם אין חיוב דאורייתא, מ"מ חל חיוב מוחלט להדר בכך. לעניין הדלקה בשמן, יש מקום לחלק עפ"י מה שהרמב"ם הביא בשתי הלכות בלבד דין הידור (לולב, ז', ו'; ס"ת, ז', ד'), ושתיהן עוסקות בגוף עשיית המצווה ולא במידת ביופי המעשה (עמד ע"כ ב'משנת יעקב', ס"ת, שם), ורק כתב במק"א (איסו"מ, ז', י"א): "שהרוצה לזכות עצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח…". צ"ע האם כוונת הרמב"ם שאין בכך חיוב כלל, אך עכ"פ לכאורה אף את"ל שזוהי חובה, י"ל שזוהי חובה סובייקטיבית התלויה ביכולת האדם (ובאמת שלש' הרמב"ם קאי על אדם מסוים "הרוצה…" [עפ"י זה ייושב מה שהקשה ה'ביכורי יעקב' (או"ח, תרנ"ו) מדוע השמיט הרמב"ם דין 'עד שליש להידור', שכן זוהי חובה יחסית התלויה ביכולת לקיימה]), וא"כ במק' ששני ההידורים עומדים זה כנגד זה י"ל כדברי האחרונים שיש להעדיף את החיוב המוחלט (מצד שנהגו בכך עמ"י).
תודה רבה

עוד נ"ל להעיר, שהיום בחנויות נמכרים נרות פראפין https://www.zap.co.il/models.aspx?sog=g-judaica&db417779=1190328&db417772=6349550, וא"כ קשה לומר באופן גורף שזהו מנהג שהתקבל על כול עמ"י (כתפילת ערבית לחלק מהראשונים). (אינני יודע האם המציאות בעניין זה השתנתה מדורות קודמים).