הכנה מכיפור לשבת

לגבי מה שכתבת כאן:
"ואולי ביאור הדברים הוא שיש להבדיל בין הכנה מאותו יום לאותו יום (כגון מלילי שבת ליומו) לבין הכנה מיום אחד ליום אחר, גם אם הם באותה קדושה. הראשון אין שם הכנה עליו ולכן מותר, והשני כן נחשב כהכנה – ולכן אסור."
למיטב הבנתי מותר להכין משבת לשבת הבאה וזה מפיל את ההשערה הזאת.

לא בהכרח. ייתכן שהכנה משבת לשבת לא פוגעת בשבת המכינה כי זה אותו דבר (ולא רק באותה קדושה, כמו שבת ויו"כ).

כעת חשבתי על עוד אפשרות. משום מה הדברים הללו לא מובאים להלכה בטושו"ע, ובכלל דיני ההכנה משבת לחול עמומים ולא פסוקים ברור. למעט דיני הכנה של ריש ביצה (הכנה דרבה) שזה משהו קצת אחר.
ברמב"ם הל' שבת פכ"ג ה"ז מביא את הדין הזה, אבל זה נעשה במסגרת תיקונים שונים (משום מתקן מנא. ראה בהלכות שלפני ואחרי). וכך הוא כותב:

זמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת, ואם אינה קשורה אין ממלאין בה גזירה שמא יקטום אותה ויתקנה. אסור לחוף כלי כסף בגרתקון מפני שהוא מלבנן כדרך שהאומנין עושין ונמצא כמתקן כלי וגומר מלאכתו בשבת, אבל חופפין אותן בחול ובנתר, וכן כל הכלים חופפין אותן בכל דבר, ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן מפני שהוא כמתקן אא"כ הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת באותה שבת, אבל כלי שתיה כגון כוסות וקיתונות מותר להדיחן בכל עת שאין קבע לשתיה, ואין מציעין את המטות בשבת כדי לישן עליהן למוצאי שבת אבל מציעין מלילי שבת לשבת.
+/השגת הראב"ד/ ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן מפני שהוא כמתקן. א"א כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול.+

לגבי קדרות ואלפסין הרמב"ם מבין את זה כמתקן והראב"ד באמת מעיר שזה מכין לחול (אמנם המ""מ כותב שגם הרמב"ם סבור כך).
אם כן, ייתכן ששיטת הרמב"ם היא שלא מדובר בכלל בדין הכנה אלא בדין תיקון. קיפול מערב שבת לשבת אינו תיקון אלא הכנה לשימוש בו ביום. וכשמקפל למוצ"ש זה כבר תיקון כי לא נעשה לשימוש מיידי (כמו בורר לשימוש לא מיידי). זה דומה לדברי המ"מ שמזהה את שני הפירושים: שאם יש כאן תיקון אז זו הכנה, ולפי דרכי אם יש הכנה אז זה תיקון.
אמנם לפי זה צ"ע מה לגבי קיפול לשבת הבאה? אולי באמת יהיה אסור. היכן ראית שזה מותר? הרי עד כמה שראיתי כעת כל הדין הזה לא נפסק בטושו"ע. להיפך, פשט לשון הרמב"ם (והגמרא) הוא שמותר לשבת הזאת ואסור למוצ"ש והלאה.
ראה גם שו"ע סי' שכג ס"ו ונו"כ שם.

עכשיו ראיתי שההיתר הזה באמת שנוי במחלוקת (מתוך הרחבות לפניני הלכה):
בתוספתא סו"פ יג, כתוב: אין מדיחין כלים משבת זו לשבת אחרת. וכן מובא בראב"ן שבת סי' שנט. וכך משמע קצת מלשון רמב"ם כג, ז. אמנם בפירוש ר"ח (שבת קיג, ב) כתב שמותר לעשות הכנה לצורך שבת אחרת. ויש כתבי יד שאינם גורסים בתוספתא איסור בזה (ועיין ארח"ש כב, קנח). ולמעשה כתבו תהל"ד שב, ו, ודע"ת ג, ועוד אחרונים, שאסור להכין לשבת הבאה.