הלכה ואגדה

נכון שפשוט לו, ונכון שתרץ את ההגדה. השאלה האם אחרי שתרץ זה השתווה או לא. ואשמח אם הרב יוכל להסביר איזה כן זהות זו..

איני יודע איך להסביר את הזהות הזאת. כשאומרים שזה וזה אחד מתכוונים שיש קשר אינטימי ביניהם, אבל זה לא אומר שיש זהות. וכשיש שני דברים שונים שזהים לדבר שלישי הם לא זהים ביניהם. ראה בטור 397 על מלאכת בונה.

היי, לא נעים לי לחפור על שאלה מלפני שבועיים. אך ראיתי עכשיו שוב את נפש החיים בש"ד פ"ב, וכל דבריו שם שמביא את דוד המלך לא מביאו בתור הוכחה לכך שאגדה היא פחותה מלימוד וכו' אלא רק שהעיקר בלימוד הוא להתייגע ולהשכיל אותו ולא להרגיש דביקות. אך אין קשר לסוגיה של הלכה ואגדה, וכפי שמביא שם מדרש להוכיח נגד תפיסת הדביקות (שמסתמלת ע"י קריאת תהלים) שאומר שצריכים ללמוד הכל ובמדרש שם מופיע ג"כ אגדה. וא"כ שוב לכאורה אין שום הוכחה מנפש החיים שאגדה היא פחות מהלכה למסקנה, רק מה שכתב "וגם אם הוא עסוק בדברי אגדה שאין בהם נפקותא לשום דין ג"כ הוא דבוק בדבורו של הקדוש ברוך הוא.." והיינו הו"א מוטעית שנדחתה והמסקנה שגם בזה אתה דבוק בה'. וא"כ מה שהרב רצה להוכיח בתשובה הראשונה מדוד המלך לכאורה אינה הוכחה כלל.

את היחס בין הלכה לאגדה רואים שם בכמה מקומות. הלכה היא גם רצון ה' והאגדה היא רק דבר ה'. הדוגמה של נגעים ותהלים הובאה כדי להראות שהמטרה היא דבקות בעצם הלימוד ולא חוויה. אבל הדבקות בלימוד היא בעיקר על ההלכה. האגדה מסוגלת יותר ליצור חוויה. אבל אתה צודק שזה לא כתוב שם ישירות אלא רק בעקיפין.