הלכה למשה מסיני

שלום הרב מיכאל, רציתי לשאול אותך לגבי הלכה למשה מסיני: הגר"א, בהתייחסו לכוחה של הלכה למשה מסיני, כותב את הדברים הבאים: 'פשטא דקרא (פשט המקרא) גם המזוזה כשרה, אבל הלכה עוקרת את המקרא, וכן ברובה של פרשה זו וכן בכמה פרשיות שבתורה; והן מגדולת תורתנו שבעל-פה שהיא הלכה למשה מסיני והיא מתהפכת כחומר חותם'. פרופסור ישעיהו ליבוביץ משתמש בדברים אלו של הגר"א, כדי לקבוע: כי מה פירוש של הדבר, מה'הלכה למשה מסיני'? לא התוכן של התורה שבעל־פה, אלא עצם העובדה שיש תורה שבעל־פה שהיא מוסמכת מכוח עצמה לקבוע הלכות; זאת היא 'הלכה למשה מסיני'.‏
1) האם הגר"א התכוון שההלכה מנוגדת למקרא במקרים מסוימים? או שמא הוא התכוון שההלכה מנוגדת רק להבנה פשטנית של המקרא, בעוד שההבנה הנכונה של המקרא, היא ההבנה המשתקפת בהלכה?
2) האם הגר"א התכוון שההלכה (למשל לגבי עין תחת עין ממון) ניתנה למשה מסיני ממש? או שמא רק תוקף דרכי הפסיקה נתנו למשה מסיני, ולאחר מכן פסקו שעין תחת עין ממון?
3) למה הגר"א מתכוון כשהוא אומר "הלכה עוקרת מקרא"?
4) למה הגר"א התכוון באומרו "והיא מתהפכת כחומר חותם"?
5) יש אגדה המובאת בתלמוד, לפיה בטרם קיבל את פרטי התורה‏, ביקש משה לראות את רבי עקיבא, ואלהים הראה לו אותו כשהוא דורש בהלכות לפני תלמידיו. התלמוד מספר: "אמר (אלהים למשה): אדם שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו, עתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תלי-תלים של הלכות. אמר לפניו (משה לאלהים): ריבונו של עולם, הראהו לי! אמר לו: חזור לאחוריך. הלך וישב לסוף שמונה עשר שורות (שבבית המדרש של רבי עקיבא), לא היה יודע מה הם אומרים. תשש כוחו. כיון שהגיעו לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מניין לך? אמר להם: הלכה למשה מסיני! נתיישבה דעתו (של משה). חזר לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לפניו: ריבונו של עולם, יש לך אדם כזה (כרבי עקיבא), ואתה נותן התורה על ידי?! אמר לו: שתוק! כך עלה במחשבה לפני".‏ מהאגדה לעיל ניתן להבין שמשה לא הבין מה אומרים בבית מדרשו של רבי עקיבא. איך ייתכן דבר כזה?
6) למה נתיישבה דעתו של משה לאחר ששמע שרבי עקיבא אומר "הלכה למשה מסיני"?