הלכה

יעקב שאל לפני 2 ימים

שלום הרב מיכאל
ישנו דין של ביטול בשישים. אני רציתי לטעון למה בכלל להגעיל כלים הרי גם אם כלי בלע טרף הנפח בתוכו הוא יותר משישים משטח הכלי שבלי.
שאלתי בקו ההלכה והרב שם ענה לי שיש בשך כתוב וגם בשולחן ערוך יורה דעה נדמה לי שאין כלי כזה שהנפח שלו גדול פי 60 משטחו כלומר משטח הפנים. באינטואיציה שלי זה לא נראה לי נכון. מה גם שאיך אפשר להשוות בין מידות שטח למידות נפח.
אבל לא הצלחתי להסביר את זה לרב בקו. האם לדעתך זה נכון מה שכתוב בשח ובשולחן ערוך שלא יכול להיות כלי שנפחו פי 60 גדול משטחו?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 ימים

כמעט כל ההנחות בתחום של איסור והיתר הן מוזרות, ולא נראות קשורות למציאות, לפחות כפי שהיא מובנת לנו כיום. האפולוגטיקנים מסבירים שלא צריך להיות קשר למציאות שכן מדובר בהנחות עבודה פורמליות. מאד לא משכנע. עובדה היא שהפוסקים כל הזמן מניחים הנחות שנראות בעליל הנחות מציאותיות. לכן אני חש אי נוחות מכל התחום הזה ופחות עוסק בו.
לענייננו, חשבתי על שני שיקולים: 1. השאלה היא כיצד מחשבים את נפח האיסור שכן השיעורים הם בנפח. האיסור שנבלע הוא אמנם דליל אבל תופס נפח, והדינים תלויים בנפח ולא בהכרח בכמות המולקולות. 2. מה עוד, שלא מבטלים איסור לכתחילה, ולכן גם אם האיסור יתבטל בתבשיל שבכלי בשישים זהו ביטול איסור לכתחילה.
אמנם בשולחן ערוך צט, ז, כתב: "אם נבלע איסור מועט לתוך כלי כשר, אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו בשפע היתר – מותר להשתמש בו לכתחלה, כיון שהאיסור מועט ואי אפשר לבוא לידי נתינת טעם. ולפיכך איסור משהו שנבלע בקדרה או בתוך קנקנים וכיוצא בהם, מותר להשתמש בו לכתחלה, ואפילו בבן יומו, לפי שאי אפשר לבא לידי נתינת טעם. אבל אם נבלע בכלי שדרכו להשתמש לעתים בדבר מועט בקערה וכיוצא בה, אסור להשתמש אפילו בשפע, גזירה שמא ישתמש בה בדבר מועט ויבא לידי נתינת טעם". כמובן השאלה מה נחשב בליעה מועטת.
ראה כאן סקירה: https://ph.yhb.org.il/plus/17-12-06/

השאר תגובה

Back to top button