הלכות נדה
התחלתי קצת ללמוד הלכות נדה, ונתקלתי בבעיות של אי התאמות בין מה שכתבו הפוסקים (הן מן התלמוד והן מן הראשונים ואחרונים) לבין המציאות הרפואית שאנו יודעים היום. אז איך מסתדרים ? אני לא שואל מבחינת הסוגיא של ״תורה ומדע״, אלא מבחינה הלכתית של הלכות נדה. למשל הרמבם (הל׳ אסורי ביאה פ״ה ה״ג) טוען שהלול שנזכר בגמרא הוא נקב קטן של הפרוזדור (שהוא הנרתיק) ושללול הזה ומה שמסביב יש מעמד הלכתי מיוחד והכל, אבל לאמיתו של דבר אין כזה נקב כמו שיודעים היום…
צ"ל ה"ד.
כל דבר לגופו. אם יש הלכה שמבוססת על טעות ברורה, לדעתי היא בטלה. אם התפיסה שגויה אבל ההלכה שמבוססת עליה אינה בהכרח שגויה אז ההלכה בעינה עומדת. לדוגמה, כל הלכות בין השמשות ועלות השחר מבוססות על תפיסה שגויה של מסלול השמש וצורת כדור הארץ (רואים אותו כפלטה שטוחה עם עובי). אבל ההלכות עצמן לא נגזרות מהטעויות הללו, ולכן הן עדיין תקפות.
הבנתי.
עוד שאלה מתודולוגית:
כמו שאתה תמיד אומר, וכמו שבאמת רואים, מהגמרא והראשונים אפשר, למי שיש לו קצת מיומנות, להוציא הכל. כמעט מה שרוצים להגיד נכנס טוב בגמרא. אז א״כ איך אפשר לצאת עם האמת שהגמרא רצה ללמד לי ??? מה התועלת בלימוד הזה עם כל מי שרוצה יכול להגיד מה שרוצה ?
אני לא אומר את זה. אמירות כאלה נאמרו על ידי רק לגבי אגדות ותנ"ך וכו'. בהלכה יש דרכים להגיע למסקנות, גם אם זה לא חד ערכי ובוודאי יש מקום לסברות וויכוחים. יש גם עמדות שהן בבירור לא נכונות, גם אם בתוך המסגרת יש כמה עמדות שיכולות להתקבל.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer