המצוי הראשון
שלום הרב,
בפתח דברי –
למרות שאני חשוף לדברים של הרב כבר הרבה שנים (עוד מימי בישיבת ירוחם, דרך הטרילוגיה (הראשונה ?) ועכשיו במעקב דרך הפוסטים באתר – אגב, מזל טוב ליומולדת 300), הקריאה של הטרילוגיה (החדשה ?) מוסיפה לי הרבה (למרות שגם אליה, בגרסתה במוקדמת כ"מחברות", כבר פגשתי).
עכשיו כשסיימתי את הספר הראשון, רציתי לשלוח שתח הערות שעלו לי בעקבות הקריאה:
- בשיחה הרביעית הרב דן ברציונליות של המדע ושואל מדוע לבחור בפתרון הפשוט (התער של אוקאם) ומסיק מכך בשלב הראשון את קיומה של יד מכוונת (הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי) ובשלב השני את הראיה מן האפיסטמולוגיה (טיעון תיאולוגי).
אולי אפשר להציע, לפחות לגבי התיאורית המדעיות, שהסיבה שאנחנו בוחרים בתיאוריה הפשוטה היא באמת אפריורית – כידוע, כל פונקציה ניתנת לפיתוח לטור סביב שיווי משקל (טיילור) שבו ניתן להסתפק באבר הראשון על מנת לתאר את עיקר ההתנהגות ורק אם זה לא מספיק מוסיפים אברים. הדבר שקול לבחירה בתיאוריה שבה יש פחות אברים. זה טיעון מתמטי, כלומר אפריורי, לטובת עקרון הפשטות.[1]
- בשיחה החמישית הרב דן בנבואות המופיעות בתנ"ך. הטענה לטובתם היא שמדובר באירועים נדירים שנחזו מראש והתממשו[2]. ומה עם הנבואות לא התממשו? לגביהן הרב אומר שלא מצינו אחת שבוודאות לא התממשה ולכן פתוחה הדרך להסברים אפולוגטיים… שהמוטיבציה להם היא אמינות הנבואות מטבע היותן מאוד ספציפיות מה שמבטא רמת ביטחון גבוהה.
על פניו, נראה כאן ניסיון לאחוז את השור בשני קרניו – העוצמה נובעת מהספציפיות והאפולוגטיקה מנטרלת בדיוק את הספציפיות. כמו בדוגמא שהביא הרב על אחר הספציפיות שמקשרת בין מצווה ספציפית לשכר ספציפי היא נותנת את העוצמה, והאפולוגטיקה בדיוק אומרת שזה לא כל כך ספציפי, יש עוד שיקולים…[3]
[1] כמובן, אין בכך הסבר לאמון בחושים עצמם.
[2] אגב, אני לא בטוח שיש הבדל בין סדרה של 100 פעמים 6 לבין סדרה של 100 מספרים חזויה מראש. הסיבה ש 100 פעמים 6 היא מיוחדת, היא בגלל שאנחנו שמים לב אליה מראש.
[3] אולי הערה נוספת בהשוואה לעקרון המדעי של פופר – כמו בתיאוריה מדעית התממשות מהווה לכל היותר אישוש, והפרכה, אפילו אחת!, מבטלת את התיאוריה.