הנחות יסוד ובניית מודל על פי התורה

מצטער שאני רושם את תגובתי בתגובות נפרדות. האתר לא נותן לי אפשרות לרשום הכל בתגובה אחת.
יכול להיות שלא התנסחתי או הבהרתי את עצמי מספיק טוב. אשמח לדעת מה לא מבוסס ואיך אפשר להתמודד מול הבעתיות שיש לדעתי.

אני רואה את הסתירות גם ברמה ההלכתית וגם ברמה התיאולוגית.
ברמה ההלכתית אני אביא את דוגמת שאלת הגיוס לצבא. רב אחד יגוד שזוהי מצווה חשובה מאוד, רב אחר יגיד שעדיף ללמוד תורה אבל מי שאנינו לומד יכול להתגייס, רב שלישי יגיד שאסור בשום פנים ואופן להתגייס. וכולם אורתודוכסים.

ברמה התיאולוגית אני רואה את הסתירות בגישות שונות ליהדות (בתוך האורתודוכסיה כמובן).
גם בטעמי המצוות, יחודיות עם ישראל, המציאות המתאפיזית, שאלת השכר והעונש, השארות הנפש והעולם הבא.
הדוגמה הכי בולטת היא הסתירה בין הגישה הרמבמיסטית למקובלים (שיסודה בקבלה של הנחות יסוד שונות) בנוגע לתשובות על נושאים אלו.
איך ניתן לדעת מי צודק ולפי מי צריך ללכת בהלכה ובדעות ומה הוא רצון האל? איך ניתן לקיים מסגרת דתית אחת עם כאלה שסוברים ופועלים אחרת?

נכון להיות רוב הציבור הדתי (המיינסטרימי לפחות) מקבל את 2 הגישות בו זמנית, ובעצם מאמין בדבר והיפוכו. לא פעם יצא לי לשמוע רב מסויים פעם אחת טוען על פי גישה א ופעם שנייה על פי גישה ב, וברור (כלפי חוץ למשל) שקיים פער בין 2 הגישות. כך אפשר להוכיח או לסבור כל דבר כמעט.
איך לדעתך ניתן לגשר או לפרש בין 2 גישות שונות (למשל בין גישת הרמבמיסטים למקובלים) באופן שיניח את הדעת ולבנות מודל דתי שמספק את התורה?
ואם לא ניתן אז אילו הנחות יסוד ניתן להשמיט כדי לבנות מודל?

יש כאן בלבול לוגי. אתה מביא מחלוקת בין שתי דעות ורואה את זה כסתירה בתוך המערכת. סתירה קיימת רק אם מישהו מאמץ את שתי הדעות בו זמנית כנכונות (ולא רק כלגיטימיות). אם יצא לך לשמוע מישהו שמחזיק בעמדה סתירתית כדאי שתשאל אותו.

לא צריך ללכת כל כך רחוק. יש סתירות פנימיות בתוך חלק מהגישות. לא מעט ספרים נכתבו על הסתירות בתוך הרמבם או מקובלים מסויימים והרבה דיונים נערכו בנושא.
אולי הסתירות הן רק כלפי חוץ, כלומר הדברים מוצפנים ומיועדים ליחידי סגולה.
הרמבם במורה נבוכים מדבר על אמונות שההמון יתקשו לקבל, ואולי גם פחד לבטא חלק מדעותיו, ולכן הצפין את דעותיו האמיתיות.