הפרדה מגדרית

שו"תקטגוריה: הלכההפרדה מגדרית
זאפטא שאל לפני 10 חודשים

יש באמת חיוב הלכתי להתפלל בנפרד 2 המינים ?
או רק מנהג נאה (או מגונה)
למשל בשבת משפחתית וכד'
או אף בבתי הכנסת?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 10 חודשים

למנהג יש גם תוקף הלכתי. אבל מעיקר הדין לדעתי אין חובה כזאת.

mikyab צוות הגיב לפני 10 חודשים

בהנחה שהנשים לבושות בצניעות ואין כאן תפילה מול הערווה וכו'.

דיימון סאלבטור הגיב לפני 10 חודשים

אבל כיוון שכך המנהג, אם כן שירה תחתונה גם אתה סובר שאסור. אני מבין נכון?

mikyab צוות הגיב לפני 10 חודשים

אסור זו מילה חזקה מדיי.

ידידיה הגיב לפני 10 חודשים

יש עוד פוסק שמתיר? כי מהגמ בסוכה משמע שצריך הפרדה, וכ"פ האג"מ ועוד.

בן זוראך הגיב לפני 10 חודשים

איפה מהגמ' בסוכה משמע שאסור ?
תוכל להעלות ציטוט ?

mikyab צוות הגיב לפני 10 חודשים

הפוסקים כאן שבויים של המלחמה ברפורמה והמנהג. בעיניי אין לזה שום בסיס הלכתי ממשי (למעט מנהג כמובן).
אתה מתכוון כנראה לתלות את זה ב"תיקון גדול עשו שם" (סוכה נא ע"א-ע"ב), כמקובל במחוזותינו, אבל זוני כמובן בדיחה למדנית לא מצחיקה. אם כבר, אז משם מוכח ההיפך. לפני התיקון התערבבו – רואים שזה מותר מן הדין. ואת התיקון, תקנה דרבנן, עשו רק לבית המקדש בשמחת בית השואבה. וגם סברה יש בזה, שהרי שם הייתה שמחה גדולה מאד (בית השואבה), והיה יותר חשש מהתערובת של נשים וגברים. מה שאין כן בתפילה בבית הכנסת. בפרט שבבית המקדש גם המקום גורם שמפאת קדושתו היתירה יש לשמור שם יותר מתערובת והוללות ואין להסיק משם בהכרח למקומות אחרים שקדושתם פחותה (כמו אולמות חתונה למשל, ואפילו בתי כנסת).
וכך כותב הרמב"ם (שופר וסוכה ח, יב):
אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה שנאמר +ויקרא כ"ג+ ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, וכיצד היו עושין ערב יום טוב הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו עם אלו, ומתחילין לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון, וכן בכל יום ויום מימי חולו של מועד מתחילין מאחר שיקריבו תמיד של בין הערבים לשמוח שאר היום עם כל הלילה.

השאר תגובה

Back to top button