הקרחת החסידית (לנשים ) ו"זכות הלילה הראשון" ?

נדמה לי שניסית כהרגלך לטעון טענה במסווה של שאלה.

בכל אופן, על סמך מה קישרת בין הקרחת ל'זכות הלילה הראשון'?

שנית, בערך בויקיפדיה 'זכות הלילה הראשון' נכתב כדלקמן:

"בחינה של התיעוד ההיסטורי לא חשפה עדויות לקיומה בימי הביניים… התפישה הפופולרית של זכות הלילה הראשון כמנהג נפוץ בימי הביניים קשורה ככל הנראה במניעים פוליטיים של ניגוח המשטרים הישנים באירופה"…

אהרן יקירי, אני מכיר היטב את הכתוב בוויקיפדיה.
בנוסף לזאת זה היה המנהג מהטעם שכתבתי וכמו"כ הדגשתי בשאלתי "מנהג יעיל למניעת חשש", חשש דייקא !!!
לא שאלתי אם "זכות הלילה הראשון" התקיימה בפועל או שמא היה זה רק דמיון חסידי פרוע, זה באמת חסר משמעות.
כמובן שבדורות מאוחרים כאשר הכלות החסידיות שאלו על מה ולמה מגיע להן כזאת, אמותיהן נעו וזעו בחוסר נוחות ובחרו שלא להסביר ולתאר דברים כהוויתם ותלו זאת בהלכות רמות שבהררי קודש יסודן ולא בתאוות הגמון לידתם. עיין בארוכה ובפירוט ב"נישואי פיגרו"…

אני שואל שוב:

על סמך מה קישרת בין הקרחת ל’זכות הלילה הראשון’?

עוברים על כמה איסורי תורה מפורשים:
וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ
כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ
וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (גלחה מלשון הסתפרה. היא מחליטה כיצד להסתפר ולהתיפות)
לֹֽא יִקְרְחוּ קָרְחָה
וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָֽאִשָּׁה

בנימין,

אני שואל שוב:

על סמך מה קישרת בין הקרחת ל’זכות הלילה הראשון’?

ראית את זה באיזה מחקר? מאמר? שמעת בהרצאה?

מאיפה לקחת את זה, לכל הרוחות?

בשער המצוות לאר"י כתוב שאישה שנטהרה צריכה להוריד את השיער שגדל בימי הנידות משום טומאה.
החסידיפ הבינו (בצדק?) שהשיער שגדל הוא הקרוב לראש ולכן יש להורידו.
הספרדים הבינו שהאר"י התכוון לאורך השיער שגדל שיש להורידו מהקצוות הרחוקים מהראש משום ששם נאחזת הטומאה (בקצוות).
ועוד שהאר"י כותב במפורש שיש צורך וחיוב קבלי שלאישה יהיה שיער ארוך לעומת הגבר שאסור לו להאריך שיער יותר משלושים יום אם הוא לא נזיר.

בס"ד כ"ה באייר תש"פ

בחוגי החסידים גם הגברים היו מגלחים את שערם ומשאירים רק את הזקן והפיאות, מטעמים קבליים. לנשים נוסף עניין של מניעת חציצה או יציאת שערה מחוץ למי הטבילה.

אגב, גם נשי 'ביתא ישראל' שבאתיופיה היו נוהגות לגלח או לקצר את שערן לפני הטבילה, כך מעיד השליח משה בר-יודא שפעל אצלם ב-1958 (במאמרו: הפלשים). ב1976 כשפעל שם השליח מאיר כהן, (שתיאר את מנהגי יהודי אתיופיה ב'ילקוט מנהגים' של המחלקה לתרבות תורנית) כבר נשתנה מנהג הנשים והחלו לקלוע שערותיהן לצמות כמנהג נשי הסביבה.

בברכה, ש"צ לוינגיסטו

אני פשוט מתפלץ כיצד אדם יכול לעלות תזה ללא שום סימוכין, לטעון שהיא מפורסמת ('כידוע'), ולסרב לענות מה הייתה ההשראה להמצאה המוזרה.

וזאת מבלי לגרוע מהטענות בעניין המנהג השנוי במחלוקת.

בס"ד כ" באייר תש"פ

חומר בנושא ימצא המעיין בתשובה על 'גילוח שער באשת איש', באתר דין (מיום יח באייר תשע"ד) ובתגובות שם.

בברכה, ש"צ'