הקשר בין התעצמות חמאס למחדל

שו"תהקשר בין התעצמות חמאס למחדל
פאפאגיו שאל לפני שנה 1

צהריים טובים!
1- איני מכוון לשאול מי אשם במחדל, ומה התפקיד של הפוליטיקאים. אלא רק לשאול על טיעון אחד: טיעון שמאוד רווח הוא שבגלל שאפשרו לחמאס להתעצם, היה קל יותר לבצע את הפיגוע, טענתי היא שאפי' בלי להיכנס האם היה בכ"ז מוצדק להעצים אותם משיקולי מדיניות ובלי להיכנס שזה נחשב מחדל של כל המדינה ולכן זה אונס, עדיין אין קשר בין התעצמות ובין הטווח. וזאת משום שהם לא הצליחו להיכנס מחמת כוח אש וטכנולוגיה יוצאת מגדר הרגיל, אלא ע"י טוסטוסים ורכבים פרימיטיביים ובכך הצליחו לגבור על טכנולוגיה מתקדמת בהרבה (מלבד מחדל המודעיני), וא"כ האם אין זו טענה דמגוגית?
2- טענה נוספת ארצה לטעון: הרבה טוענים שמתברר שהיה טעות לחזק את החמאס והקנוספציה קרסה (איני נכנס טעות של מי הייתה), ברצוני לטעון שזז לא נכון. וזאת משום שהסיבה המדינית שמחמתה חיזקו את החמאס הייתה ראויה (עכ"פ למי שסבור כך) וזזה שהיה פיגוע כזה לא מחליש אותה, משום שיתכן ולקחו בחשבון שאכן יקרו פיגועים, אולם לא היה צד שיקרו בסדר גודל כזה (שוב, מחמת כשל צבאי), וא"כ כפי שכל מדיניות לוקחת בחשבון הפסדים מסויימים שמוכנים להכיל, כך היה גם כעת וזה שבנוסף היה כשל מודעני אינו פוגם בתפיסה.
כלומר, אני טוען שיתכן שעדיין נכון להחזיק באותה תפיסה, וזזה שקרה נס לרעה (כדברי הרב), לא אמור לשלולה? 
תודה רבה!
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני שנה 1

קודם כל, זה לא מדויק. הכניסה הייתה בחסות התקפת טילים מסיבית מאד. זה לא היה מתאפשר בלי ההתעצמות שלהם. גם כלי הנשק והחומרים שהם הביאו, המודיעין, המנהרות שמגינות עליהם מהתגובות שלנו, כולם תוצאת ההתעצמות הזאת. ועצם התקציב שלהם שאפשר להם את זה הוא גם תוצאה של הכסף שהם מקבלים ללא שום בקרה.
אבל אם נתעלם מכל זה, אז הטעות בקונספציה הייתה לגיטימית בעיניי. העצמת החמאס כדי שיתחרה עם פת"ח וייווצר סכסוך פנימי בין הפלסטינאים – זו מדיניות לגיטימית כשלעצמה. וגם אם היא נכשלה בסוף – זה לא מוכיח כלום. זו חכמת הדיעבד. כתבתי זאת כאן בתשובה לשאלה, שבעיניי המחדל אינו העצמת חמאס כשלעצמה. כאמור, זו מדיניות לגיטימית, גם אם בדיעבד התברר שהיא מוטעית. המחדל הוא בעיקרו צבאי וגם במדיניות התגובות של הממשלה שאפשרה את ההתעצמות הצבאית שלהם (בניגוד לחיזוקם השלטוני).
כמובן שהאירועים הללו צריכים לעורר מחשבה מחודשת על המדיניות הזאת. אתה צודק שהם לא בהכרח מוכיחים שהיא הייתה מוטעית, אבל הם מעלים ברצינות את האפשרות הזאת וזה דורש שיקול מחדש. 

שואל השאלה הגיב לפני שנה 1

אשמח לשאול עוד- גם אם אכן נניח שהקונספציה קרסה, אולי לא הייתה ברירה אחרת. כלומר, לאחר שהחאמס השתלט על הרצועה, אזי עד היום לא הייתה לגיטימציה בינלאומית לכובש את עזה, ולכן הברירה הייתה לאפשר להם לקבל כסף כדי שיהיה שקט זמני (מלבד הטענה המדינית למנוע תביעה של הערבים לארץ).
עוד אטען, שמא אין אפשרות אחרת. המציאות היא שאין פרטנר לשלום וצריך להתמודד בהתאם לנסיבות הקיימות בכל עת ועת?
תודה רבה!

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

זו חכמה שבדיעבד, אבל היום נראה שהיה צריך להיכנס לעזה ולחסל אותם מהתחלה. ושהעולם ימחה.

אביב הגיב לפני שנה 1

שאלה לרב
כולם דורשים מביבי לקחת אחריות(בצדק) והלה לא מוכן אבל האם אתה חושב שהאנשים האחראיים באמת למחדל הם הקצינים בשטח שלפי דיווחים של תצפיתניות שהתריעו בפני פעילויות משונות של חמאס הם זלזלו בהם ולא התריעו בפני המערכת או מה שהתפרסם היום שראש אמן קיבל התרעה והתייחס אליו בביטול גם כןhttps://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-59784d023270c81026.htm
האם הדרישה מביבי לקחת אחריות היא מוצדקת לדעתך? כלומר האם יש לו אחריות מעבר לאחריות מיניסטריאלית אוטומטית שמי שעומד בראש המערכת מוטלת עליו האחריות למרות שהקשר הישיר שלו למחדל הוא די רחוק? וכי ראש ממשלה צריך לבדוק כל רגע שמפקדים וקצינים בשטח עושים את עבודתם נאמנה?!
האם האחריות היחידה שלו היא לא על התעצמות חמאס אבל את זה כולם ידעו גם לפני הטבח ובכל זאת כולם סמכו על כך שצה״ל מספיק דרוך כדי למנוע חדירות כאלו
אני גם מרגיש שביבי אשם וחולם כבר שהוא יעוף מהשלטון אבל אני מתקשה להבין בדיוק מה האשמה הגדולה שלו באירוע הזה( שואל ברצינות. לא טרול)

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

ככל שאני מבין אין לו אשמה ישירה באירוע. האשמה היא על הצבא, ולא רק בזלזול בהתראות אלא גם במחדל בתגובה אחרי הפריצה שלהם.
גם לגבי העצמת חמאס, זו מדיניות לגיטימית. אמנם התברר בדיעבד שכשלה.

שבואל הגיב לפני שנה 1

מי אמר לך שהוא לא לוקח אחריות ? בגלל שהוא לא מדגמן את זה כמו כל השאר ( כלומר לא מצהיר על זה) ? לקיחת אחריות מתבטאת במעשים . לא במילים. ואדרבה אני מעריך את זה שהוא לא רוקד לצלילי העיתונאים הריקים. ולהתפטר זו לא לקיחת אחריות. לקיחת אחריות על מה שקורה לך בחיים פרושה שאתה לא מתבכיין על הארועים שלא בשליטתך אלא פועל במה שאתה כן יכול לעשות. להגיד שלהתפטר זה ביטוי של לקיחת אחריות זה כמו להגיד שהמסקנה מכך שאני אקח אחריות על הכשלונות בחיים שלי היא להתאבד…………
אנשים פשוט לא מבינים על מה הם מדברים. הם בעצם מדברים על אשמה. העניין הוא שברשימת האשמים ביבי נמצא (אם בכלל. מדיניות מוטעית היא לא אשמה. מותר לטעות. אסור להתרשל או לעצום עיניים להשלכות) בתחתית הרשימה הרבה הרבה אחרי כל אלו שדורשים ממנו שיגיד את זה. כל אלו שאשמים באוסלו ובהתנתקות – הפוליטיקאים , מערכת הביטחון והעיתונאים כמובן (ולא על עצם המדיניות אלא על העיוורון והאטימות להשלכות שלה שבאו אח"כ) – ושלחצו עליו לשחרר את שליט (שהמסית לעבירה יבוא בטענות למוסת על כך שעבר את העבירה זה משהוא שרק השמאל יכול להמציא), ושלחצו עליו להכניס את הכסף מקטאר (כאילו שהשמאל היה נוהג אחרת ממנו. היה מכניס כסף והיה מכיל את שיגורי הרקטות וכו') . זה לא שהם היו פתאום יוזמים מבצע בעזה שיהרגו בו חיילים לחינם…
בכלל כל נסיון לחפש מי אחראי הוא סוג של זריקת אחריות מעל זה שמחפש. כל עם ישראל אחראי למה שקרה (כלומר שיש לו מה לעשות בנידון עכשיו להתמודדות עם תוצאות האירוע)

שבואל הגיב לפני שנה 1

וביחס לסיפור שהוא צייץ שהוא לא קיבל שום התרעה מגורמי המודיעין – זה היה כתגובה לשאלות שהוא נשאל במסגרת מסיבת העיתונאים שהייתה באותו ערב ביחס לשמועה שהתהלכה שהוא כן ידע, הוא לא ענה עליהן ומשום מה נזה נתפס כ"הודאה". אז הוא הכחיש את זה שזה לגיטימי לחלוטין. הזעקה שכמה מצד המקורבים למערכת הביטחון רק חיזקה בעצם את מה שהוא אמר. הייתה פעם נוספת בתדרוך של עיתונאים שהוא דיבר על נושא מסויים ועיתונאי הסיט את הדיון לשאלה ביחס לדעתו על השפעת המחאה על אי מוכנות הצבא לטבח ולאחר שלחץ אותו זמן מה בסוף הצליח להוציא ממנו שאחרי המלחמה יצטרכו לבדוק אם היה קשר… זה נראה משום מה שהעיתונות דווקא לא רוצה ש"ייקח אחריות" אלא שיהיה אקשן וחילופי האשמות.

השאר תגובה

Back to top button