הראיה מן הסיבתיות לקיומו של אלוקים
קראתי את מה שאתה כותב על הראיה של קיומו של אלוקים מן הסיבתיות, שכדי שלא נקלע לרגרסיה אינסופית אנחנו צריכים להניח את הסיבתיות רק לדברים המוכרים לנו. ולא הבנתי נקודה אחת. הרי דיויד יום הראה שהסיבתיות לא באה ממקור תצפיתי. ואם כן, למה שתחום התחולה של עקרון הסיבתיות יהיה רק על דברים המוכרים לנו מהניסיון.
ראשית, זה כן מוכר לנו מהניסיון. לא בחושים אלא בעיני השכל. ראה טורי על אינטואיציה.
שנית, אם אני צריך לסייג את עקרון הסיבתיות, אני מעדיף לסייג אותו על דברים שאינם בניסיוני. כי על הדברים שבניסיוני אני יודע שיש סיבתיות (מהאינטואיציה שלי).
בקיצור, אתה צריך לשאול את עצמך האם אתה מקבל את עקרון הסיבתיות ולמה. אם אינך מקבל בכלל אז הדיון לא מתחיל. אם אתה מקבל, אז למה? בגלל שהאינטואיציה שלך אומרת לך שכאן מתנהל העולם. אז היא אומרת שזה מדבר על העולם המוכר לנו. לכן אם אתה רוצה להחריג משהו סביר שהוא יהיה משהו שלא מעולמנו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer