זכות מצוות הפרשת חלה
שלום הרב,
לגבי השיעור האחרון בסדרת מיסטיקה, שמעתי שאמרת שעצם בחירת הפרשת חלה ולא מצווה אחרת כסגולה לזיווג מלמדת שאנשים חושבים שהמצווה עצמה פועלת ולא זכות המצווה. אבל אותו דבר יכלת להגיד לגבי קריאת תהילים כסגולה לרפואה ולא מצווה אחרת שאנשים בוחרים בה בשביל מטרה זו. ושם הרמב"ם מתיר במפורש. מעבר לזה, ידוע שלמצוות שונות יש שכר שונה, למשל התורה כותבת לגבי מצוות כיבוד הורים ששכרה אריכות ימים. וחז"ל כותבים שבעבור שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן (חלה נדה והדלקת הנר). אז למה שהציבור לא יוכל לחשוב שבעבור מצוות חלה אנשים זוכים לזיווג הגון?
בברכה,
הסברתי שקריאת תהילים שונה כי זה נוסח מוצלח להביע את התפילה. שם לא מדובר על זכות המצווה אלא על נוסח של בקשה אישית שלך. בניסוח מתון יותר: אני בוחר שזכות המצווה של אמירת תהילים כי שם יש גם קשר תוכני לעניין, מה שאין בהפרשת חלה וזיווג.
כשהתורה כותבת משהו אז יש לנו מידע מלמעלה. אבל כשאין מידע כזה איני רואה כיצד אנשים יכולים לדעת אותו.
איך חז"ל ידעו שבעוון נדרים בניו של אדם מתים? או שבעוון חלה נדה והדלקת הנר נשים מתות בלידתן? ומעבר לזה, גם אם אין דרך לדעת, יש פה לכל היותר טעות בהבנת שכר המצוות. הרי כל הסיבה שציינת בשיעור שבגללה אתה חושב שמדובר פה באביזרייהו דע"ז היא שאין סיבה לבחור דווקא בהפרשת חלה על פני מצווה אחרת. אבל אם מישהו חושב שמצוות הפרשת חלה שכרה הוא זיווג הגון זה מהווה סיבה לבחירה דווקא בה.
ועוד ראיתי שבסדר הפרשת חלה באתר הידברות למשל מצוין במפורש במהלך טקס ההפרשה עניין זכות המצווה:
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שבזכות מצווה זו ובזכות הפרשת התרומה יתוקן עוון חוה אם כל חי שסבבה מיתתו לאדם הראשון שהוא עיסתו של עולם ובזכות מצווה זו תבטל המוות מן העולם ותמחה דמעה מעל פנים ותשלח ברכה בביתנו אמן כן יהיה רצון."
לגבי חז"ל, הסברתי בשיעור שלא בהכרח מדובר בטענות עובדה אלא ב"שקר קדוש".
אם מישהו חושב כך, לבריאות. אני רק לא רואה על סמך מה.
אם בהידברות נתלים בזכות המצווה אז זה פחות גרוע. כמובן שיכלו לומר את היהי רצון הזה גם על פדיון פטר חמור.
להזכיר שלרמבם המוזכר מותר לומר תהילים שלא יחלה ולא שיתרפא ממחלה פלונית
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer