"חוקי?" הלוגיקה
בס"ד
שלום הרב,
ראיתי שו"ת כאן באתר שמשתמע ממנה קצת שחוקי הלוגיקה הם חלק מאידאה, אך מאידך כמובן שאנחנו לא יכולים לחשוב אחרת מהם (או לפחות עבור חלק מהחוקים).
אז רציתי לשאול, כיצד אתה תופס את החוקים הללו? כחלק מאידאה או משהו עם ממשות חיצונית אלינו שאנחנו צופים בה. או חלק ממבנה חשיבה מוחי שאנחנו פשוט לא יכולים לחשוב אחרת. או גם וגם?
למשל כשאומרים ש1+1=2, אז תאורתית אם תמיד היה שד שמוסיף את 'השלישי' לא היה ייתכן שנגיע למסקנה שזה שווה 3.. אבל אולי מפה גופא ראיה שעכשיו איננו מסוגלים לחשוב על כך.
לדעתי אין להם שום ממשות. הם טבועים בעולם מעצם ההיגיון. כמה פעמים בעבר כתבתי שחוקי הלוגיקה אינם חוקים במובן של חוקי הפיזיקה. חפש כאן באתר.
האם זה בגלל שאיננו מסוגלים לחשוב אחרת סובייקטיבית או שזה אמיתי ולכן איננו מסוגלים לחשוב אחרת, זו שאלה חסרת מובן. אם איננו יכולים לחשוב אחרת כיצד נענה על השאלה הזאת?
תודה,
מה זה שונה מדילמת אותיפרון? שעד כמה שמדובר בחוק שנכון לכל עולם אפשרי, אז השאלה אם זה אידאה חיצונית או בגלל אלוהים (חלק מטבעו למשל) או בגלל ציוויו, כאשר אלוקים גם הוא הכרח המציאות, היא כן בעלת מובן? אבל פה בגלל שלא ניתן לחשוב אחרת היא לא בעלת מובן.
הרב השתמש אבל במקום אחר שכן משמע מזה שזה אידאה, אז זה סתם היה לשבר את האוזן?
"ניתן אולי לדמות זאת ל’ראיית’ חוק לוגי. כשאני ‘רואה’ (בעיני השכל. כלומר מבין) 2+3=5 ברור לי שזה חוק נצחי ולא מאפיין של אירוע ספציפי כזה או אחר."
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer